Page 16 - בפץ כפיה

‫”פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם עוד אור עולה ומראה לאן“‬

‫)אמיר אטיאס(‬

‫האחריות נפלה על אמא‪ ,‬עוד בטרם הצליחה להבין‬ ‫וישלח‬ ‫מי מושיט אלי בלילה יד‬
‫ולעכל שהיא אלמנה‪ ,‬כבר חשבה על איך להביא פרנסה‬ ‫ומנחה אותי לאור‪,‬‬
‫" ַו ִיּ ָוּ ֵתר ַי ֲעקֹב ְל ַב ּד ֹו ַו ֵיּ ָא ֵבק ִאי ׁש ִע ּמ ֹו ַעד ֲעל ֹות ַה ׁ ָּש ַחר"‬ ‫מי תמיד כשאני לבד‬
‫הביתה‪.‬‬ ‫)בראשית ל"ב(‬
‫את נפשי מרע ישמור‪,‬‬
‫ההתמודדות לא היתה פשוטה‪.‬‬ ‫יעקב נאבק במלאך כל הלילה‪ ,‬ואף נפצע‪ ,‬אך הוא ניצח‪.‬‬ ‫מי מקל מעט מן המשא‬
‫אבל אמא עם האופטימיות והכוחות הנפשיים שלה‪,‬‬ ‫המלאך עצמו הוא זה שמעיד על ניצחונו של יעקב אבינו‪:‬‬
‫דאגה שלא יחסר לנו דבר‪ .‬אמא נלחמה כמו לביאה‪ ,‬בכל‬ ‫"לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל; כי שרית עם‬ ‫ומקהה את הכאב‪,‬‬
‫מהמורות החיים ‪ ,‬גם בימים קשים‪ ,‬תמיד החיוך נסך על‬ ‫מי עובר איתי את המסע‬
‫א‪-‬להים ועם אנשים‪ ,‬ותוכל" )בראשית ל"ב‪ ,‬כ"ט(‪.‬‬
‫פניה‪.‬‬ ‫ולרגע לא עוזב ‪-‬‬
‫אמא לא הרימה ידיים‪ ,‬והראתה לנו דרך ההתמודדות‬ ‫באופן די פרדוקסלי‪ ,‬זוכה הקרב הוא זה שעוזב פצוע את‬
‫זירת המאבק‪ .‬הוא זה הצולע על כף ירכו בעוד שהמפסיד‬ ‫יש בי איזה כח‬
‫שלה עם הקשיים‪ ,‬שהכל אפשרי‪.‬‬ ‫שמוסיף לבקוע‬
‫חוזר השמימה בריא ושלם‪...‬‬
‫שרשים יכה‬
‫בדרך החיים של אמא טמון ניצחון אדיר‪ ,‬גם אם נותרה‬ ‫אמא נותרה לבדה‪ ,‬ללא בעל‪.‬‬ ‫ובסופה לא יישבר‪,‬‬
‫צולעת על הירך‪.‬‬ ‫אבא נפטר והיא נשארה איתנו הילדים‪ ,‬היינו קטנים מאוד‪.‬‬
‫עד אז‪ ,‬אבא הוא אשר דאג לפרנסת הבית‪ ,‬ופתאום כל‬ ‫יש בי איזה כח‬
‫שמוסיף לנבוע‪,‬‬
‫הוא עוד יפכה‬
‫כמעיין המתגבר‪.‬‬

‫אם תבער האדמה שבי ‪-‬‬
‫יש בי גשם נדבות‪.‬‬

‫אם תבער הנשמה שבי ‪-‬‬
‫יש בי אלף שלהבות‪.‬‬
‫אם הדרך תהיה רבה ‪-‬‬

‫הלאה‪ ,‬הלאה עוד אלך ‪-‬‬
‫כי אזכור מאין אני בא‬

‫ולאן אני הולך‪.‬‬

‫)שמרית אור(‬

‫חוסן נפשי‬