Page 14 - בפץ כפיה
P. 14

‫”אין הטיפה חוצבת בסלע אלא בכוח ההתמדה“‬

‫)וינסטון צ‘רצ‘יל(‬

                                                           ‫תולדות‬

‫לאמא‪ ,‬אני חושבת שהדרך שבה התמודדה הייתה נכונה‬              ‫יש רעב בארץ‪ ,‬אין מים‪ ,‬אין ברכה‪ .‬והנה מגיע יצחק אבינו‬                      ‫בשלכת עץ עומד לבדו ברוח‬
‫ושבדרך ההתמודדות שלה‪ ,‬האירה וסללה לנו את הדרך‬              ‫לארץ השוממה‪ .‬הוא חופר באר ומוצא מים‪ .‬הפלשתים‪,‬‬                               ‫אין לו רגע חם ואין לו צל‬
‫להתמודד עם משברים‪ .‬גם בתקופות הקשות לימדה‬                  ‫שכניו‪ ,‬נטפלים אליו ומתחילים להטרידו‪ ,‬באים וסותמים‬
‫אותנו בדרכה לקחת אחריות בכל מצב‪ .‬גם אם יש חומה‪,‬‬                                                                                  ‫לפעמים גם הוא רוצה להרגיש בטוח‬
‫לא חשוב מי בנה את החומה המכבידה‪ ,‬אלא מה אנחנו‬                                                               ‫את הבאר‪.‬‬                      ‫ולא כמו פרח שנובל‬
                                                           ‫יצחק לא יוצא בהתקפה חזיתית כנגד המחבלים‪ ,‬אלא‬
                                               ‫עושים כדי‪:‬‬                                                                             ‫ולפעמים הזמן בוחן אותנו‬
                                      ‫א‪ .‬לראות שיש חומה‬                         ‫ממשיך וחופר בעקשנות באר נוספת‪.‬‬                          ‫מניח לרגלינו מכשולים‬
‫ב‪ .‬לעבור אותה וגם כשעוברים את החומה לא לאבד את‬             ‫שוב מחבלים חיללו במעשיו‪ ,‬אולם בסופו של דבר‪ ,‬מוצא‬
‫האנושיות ואת שמחת החיים והכי חשוב להשאר בני אדם‪.‬‬           ‫יצחק ברכה גדולה בארץ‪" :‬ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא‬                         ‫אך לנו יש את הכוחות שלנו‬
                                                                                                                                        ‫נראה לו שאנחנו יכולים‬
‫אמא לא נתנה לעצבות ולמשברים שלה לשנות אותה‪.‬‬                                   ‫בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'"‪.‬‬
‫למרות שלא היה לה קל )בלשון המעטה(‪ ,‬לא התייאשה‪.‬‬             ‫גם אמא שלנו‪ ,‬כמו יצחק‪ ,‬עברה הרבה מכשולים‪ ,‬קשיים‬                       ‫לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים‬
‫למרות שכלום לא היה ברור‪ ,‬כמו ערפל שמסתיר את‬                                                                                       ‫להיצמד אל החיים חזק לא לוותר‬
‫הדרך‪ ,‬ובכל זאת קמה שוב ושוב כנגד כל הסיכויים‪ .‬אני‬                                        ‫ומהמורות לא מעטות בדרך‪.‬‬                  ‫להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב‬
‫חושבת שהאמונה החזקה שלה באלוהים והאמון העמוק‬               ‫כמו הלך הפותח את מסעו בהליכה ובשירה ולפתע‬                                 ‫ושלמרות הכל אנחנו נתגבר‬
                                                           ‫מזדקרים מולו צוקים תלולים המשבשים את נתיבו‬                            ‫אלוהים רואה הכל משגיח מלמעלה‬
   ‫בעצמה ובדרך שלה הם שנתנו לה את הכוח להמשיך‪.‬‬                                                                                          ‫שלא נאבד את התקווה‬
‫אמא היתה אסירת תודה על החיים שהיו לה‪ ,‬הייתה לה‬                   ‫ומקשים על הליכתו ואז קצב השירה נפגם ומשתנה‪.‬‬
‫היכולת לקבל‪ ,‬לא להיכנע‪ ,‬וגם היכולת להבין את הזמנים‬         ‫לאחר שהוא נחלץ מן המשבר ושב למסלול הוא חוזר אל‬                                            ‫)יוסי גספן(‬

                                                    ‫האלה‪.‬‬                                             ‫שירו ואל מקצבו‪.‬‬  ‫התמדה‬
                                                           ‫אמא בהתמודדות שלה ובאישיותה החזקה‪ ,‬קבעה את‬

                                                                                                   ‫היחס שלה לגורלה‪.‬‬
                                                           ‫היום במבט לאחור‪ ,‬כשאני רואה את הקשיים הרבים שהיו‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19