Page 10 - בפץ כפיה

‫”הולכים אל הלא נודע‪“..‬‬

‫)דני סנדרסון(‬

‫בסוף הציווי לאברהם‪ ,‬הקב"ה אומר לו "והיה ברכה"‬ ‫לך לך‬ ‫מטפסת על הר פחדי‬
‫)בראשית יב(‪ .‬אמא באופטימיות שלה ראתה בסיכון את‬ ‫לא אביט בתהום מתחתי‬
‫הסיכוי‪ ,‬ראתה את הברכה הצפונה בשינוי המקום‪ ,‬בעזיבת‬ ‫"לך לך מארצך וממולדתך‪ ,‬אל הארץ אשר אראך"‬
‫המעגלים שסביבה‪ .‬אמא מצאה את האומץ לצעוד ישר אל‬ ‫עייפתי ולא אחדל‬
‫)בראשית יב(‬ ‫לא אשקע לתוך ספקותי‬
‫המטרה‪ .‬הנחישות שלה וההעזה ראויים להערצה‪.‬‬ ‫מטפסת על מגדל קלפי‬
‫אברהם אבינו נצטווה לצאת מארצו‪ ,‬לעזוב את מולדתו‪,‬‬
‫אמא ואבא הגיעו לארץ והתיישבו בירושלים‪ ,‬אבא מצא‬ ‫את משפחתו וללכת לאן שיורו לו‪.‬‬ ‫איזה נוף נשקף לפני‬
‫עבודה בסולל בונה‪ ,‬כצבעי‪ .‬אמא מצאה את עצמה‬ ‫אמונתי לי חבל‬
‫מתקנת בגדים ותופרת‪ ,‬ולאט לאט הצליחו לבנות את‬ ‫אמא‪ ,‬שלא כמו אברהם‪ ,‬בגיל שלושים בחרה לעזוב את‬ ‫אכרוך בו את גופי‬
‫ארצה ומולדתה ואת בית אביה‪ ,‬אל ארץ ישראל‪ .‬ארזה‬
‫עצמם‪ ,‬ללמוד את השפה ולהשתלב בקהילה‪.‬‬ ‫מזוודה‪ ,‬את בעלה ואת ארבעת ילדיה כשהיא בחודשי הריון‬ ‫אלפף סביב נשמתי‬
‫בסמוך למקום מגורנו שכן מרכז קליטה‪ ,‬שהתגוררו בו‬ ‫לא אפול‬
‫עולים מצרפת‪ ,‬מרוקו‪ ,‬אמריקה ורוסיה‪ .‬לא פעם מצאה‬ ‫מתקדמים‪ ,‬אל עתיד לוט בערפל‪.‬‬
‫אמא את עצמה משמשת פה עבור העולים החדשים‬ ‫עזיבת מולדת היא טלטלה קשה‪ ,‬כעין איבוד הקרקע‬ ‫עומדת על ראש ההר‬
‫היציבה מתחת לרגליים‪ .‬עזיבת המולדת קשה משום שהיא‬ ‫צופה בכאב שעבר‬
‫שהגיעו ממרוקו וצרפת ועזרה להם בהתאקלמות‪.‬‬ ‫כוללת לא רק את עזיבת השפה התרבותית אלא גם את‬ ‫כמה זעיר נראה מכאן ביתי‬
‫שכנות טובה היתה גם עם העולים החדשים שהגיעו‬ ‫עזיבת הקשרים החברתיים‪ ,‬את המעגל המשפחתי ההדוק‬ ‫מעכשיו מרחבים‬
‫מארצות הברית ומרוסיה ואף הוזמנו אלינו לארוחות שבת‪.‬‬
‫אמא הכירה עולות חדשות ממדינות שונות כמו מצרים‪,‬‬ ‫והחם‪.‬‬ ‫יבואו איתי‬
‫סוריה‪ ,‬עיראק‪ ,‬הודו‪ ,‬רומניה וכו'‪ ,‬הן לימדו אותה להכין‬
‫אמא עזבה את מקום הולדתה וויתרה על הישן‪ ,‬הטוב‬ ‫העזה‬
‫אורז וקובה והיא לימדה אותן להכין קוסקוס‪.‬‬ ‫והמוכר לטובת עתיד לוט בערפל‪ .‬לא היה לה מושג לאן‬
‫השביל הזה מוביל ‪ -‬לא ידעה את השפה‪ ,‬לא חיכתה לה‬
‫עבודה‪ ,‬פשוט הלכה ומצאה את החיים החדשים שלה פה‬

‫על הדרך‪.‬‬