Page 32 - בפץ כפיה
P. 32
”כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון“
)משלי ל“א(
אמא לא נהגה לבשל אוכל חלבי ,לכן לא היו לנו כלים חג הפורים כולנו זקוקים לחסד,
חלביים. כולנו זקוקים למגע.
כחודש לפני פורים ,היינו בוחרים את התחפושת שהיינו לרכוש חום לא בכסף,
פעם בשנה ,בפורים ,אמא נהגה להכין ברקוקש רוצים ,אמא היתה פותחת את המכונה ,תופרת לנו לרכוש מתוך מגע.
)קוסקוס חלבי( .זה היה טקס .כי לא היו לנו כלים ומתקנת לנו את התחפושות .התחפשות שלנו תמיד לתת בלי לרצות לקחת
חלביים ,ואמא הוציאה מהבוידעם צלחות חלביות ואת
היו מיוחדות. ולא מתוך הרגל.
הסיר שהכינה בו את הקוסקוס החלבי. כמו שמש שזורחת,
אמא התמחתה באפיית עוגיות ולכן כשבועיים לפני כמו צל אשר נופל.
בסעודת החג אכלנו ארוחה בשרית ,אמא הכינה לחם החג ,אמא כבר מתחילה בהכנות של עוגיות מיוחדות בואי ואראה לך מקום
פורים .זהו לחם עגול ששקועות בו חמש ביצים אשר שבו עוד אפשר לנשום.
מתקשות באפייה ויש כאלה שמאמינים שהן נגד עין למשלוחי מנות. כולנו רוצים לתת
היא הלכה לשוק וקנתה ,שקדים ,בוטנים ,קוקוס ,וצרכי רק מעטים יודעים איך.
הרע או אפילו מסמלות את המן עצמו שנטמן. אפיה ,היא נהגה להכין עוגיות בוטנים ,עוגיות קוקוס, צריך ללמוד כעת
שהאושר לא מחייך,
אוזני המן ,שבקייה ,מרציפן ועוד.. שמה שניתן אי פעם
לא ילקח לעולם.
בערב פורים ובבוקר שלמחרת נהגנו ללכת לבית שיש לכל זה טעם,
הכנסת ולשמוע קריאת מגילה .אמא נהגה לתת צדקה. גם כשהטעם תם...
בפורים בבוקר ,אמא העירה אותנו מוקדם על מנת בואי ואראה לך מקום
שנחלק משלוחי מנות לכל השכנים .תמיד השתמשה שבו עוד מאיר אור יום.
בכלים חד פעמיים על מנת שלא ירגישו צורך להחזיר. כולנו רוצים לאהוב,
כולנו רוצים לשמוח.
כדי שיהיה לנו טוב,
שיהיה לנו כח.
)נתן זך(
נדיבות