Page 32 - בפץ כפיה
P. 32

‫”כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון“‬

‫)משלי ל“א(‬

‫אמא לא נהגה לבשל אוכל חלבי‪ ,‬לכן לא היו לנו כלים‬                              ‫חג הפורים‬                            ‫כולנו זקוקים לחסד‪,‬‬
                                               ‫חלביים‪.‬‬                                                            ‫כולנו זקוקים למגע‪.‬‬
                                                        ‫כחודש לפני פורים‪ ,‬היינו בוחרים את התחפושת שהיינו‬         ‫לרכוש חום לא בכסף‪,‬‬
‫פעם בשנה‪ ,‬בפורים‪ ,‬אמא נהגה להכין ברקוקש‬                 ‫רוצים‪ ,‬אמא היתה פותחת את המכונה‪ ,‬תופרת לנו‬                 ‫לרכוש מתוך מגע‪.‬‬
‫)קוסקוס חלבי(‪ .‬זה היה טקס‪ .‬כי לא היו לנו כלים‬           ‫ומתקנת לנו את התחפושות‪ .‬התחפשות שלנו תמיד‬                ‫לתת בלי לרצות לקחת‬
‫חלביים‪ ,‬ואמא הוציאה מהבוידעם צלחות חלביות ואת‬
                                                                                                   ‫היו מיוחדות‪.‬‬     ‫ולא מתוך הרגל‪.‬‬
                ‫הסיר שהכינה בו את הקוסקוס החלבי‪.‬‬                                                                   ‫כמו שמש שזורחת‪,‬‬
                                                        ‫אמא התמחתה באפיית עוגיות ולכן כשבועיים לפני‬                ‫כמו צל אשר נופל‪.‬‬
‫בסעודת החג אכלנו ארוחה בשרית‪ ,‬אמא הכינה לחם‬             ‫החג‪ ,‬אמא כבר מתחילה בהכנות של עוגיות מיוחדות‬             ‫בואי ואראה לך מקום‬
‫פורים‪ .‬זהו לחם עגול ששקועות בו חמש ביצים אשר‬                                                                     ‫שבו עוד אפשר לנשום‪.‬‬
‫מתקשות באפייה ויש כאלה שמאמינים שהן נגד עין‬                                                     ‫למשלוחי מנות‪.‬‬       ‫כולנו רוצים לתת‬
                                                        ‫היא הלכה לשוק וקנתה‪ ,‬שקדים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬קוקוס‪ ,‬וצרכי‬         ‫רק מעטים יודעים איך‪.‬‬
        ‫הרע או אפילו מסמלות את המן עצמו שנטמן‪.‬‬          ‫אפיה‪ ,‬היא נהגה להכין עוגיות בוטנים‪ ,‬עוגיות קוקוס‪,‬‬           ‫צריך ללמוד כעת‬
                                                                                                                  ‫שהאושר לא מחייך‪,‬‬
                                                                             ‫אוזני המן‪ ,‬שבקייה‪ ,‬מרציפן ועוד‪..‬‬     ‫שמה שניתן אי פעם‬
                                                                                                                    ‫לא ילקח לעולם‪.‬‬
                                                        ‫בערב פורים ובבוקר שלמחרת נהגנו ללכת לבית‬                   ‫שיש לכל זה טעם‪,‬‬
                                                        ‫הכנסת ולשמוע קריאת מגילה‪ .‬אמא נהגה לתת צדקה‪.‬‬               ‫גם כשהטעם תם‪...‬‬
                                                        ‫בפורים בבוקר‪ ,‬אמא העירה אותנו מוקדם על מנת‬               ‫בואי ואראה לך מקום‬
                                                        ‫שנחלק משלוחי מנות לכל השכנים‪ .‬תמיד השתמשה‬                ‫שבו עוד מאיר אור יום‪.‬‬
                                                        ‫בכלים חד פעמיים על מנת שלא ירגישו צורך להחזיר‪.‬‬            ‫כולנו רוצים לאהוב‪,‬‬
                                                                                                                  ‫כולנו רוצים לשמוח‪.‬‬
                                                                                                                   ‫כדי שיהיה לנו טוב‪,‬‬

                                                                                                                     ‫שיהיה לנו כח‪.‬‬

                                                                                                                            ‫)נתן זך(‬

                                                                                                                 ‫נדיבות‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37