Page 36 - בפץ כפיה
P. 36
"זה שמתגבר על הפחד יהיה חופשי באמת"
)אריסטו(
השירה גוברת לפתע כאשר הגיעו המסובים ל"אתמול חג הפסח ויש משהו בי כמו ירח מלא של ניסן
היינו עבדים היום בני חורין" ,והגיעה לשיא ב"לשנה שקורא לי לקום וחוזר וקורא כל הזמן
הבאה בירושלים הבנויה" .מניפים את קערת הפסח חג החרות זכה ליחס מיוחד .ההכנות לחג החלו כבר
וסובבה מעל לראש כל אחד מהמסובים מקטן ועד במוצאי פורים .הבית ,כמו הטבע ,עבר תהליך של לצאת למסע שכולו סיכונים
התחדשות -הריהוט והכלים הוצאו החוצה ,קירות הבית באמת יש מצב שמראש איזה הר
גדול. סוידו ופינותיו נוקו מכל שאריות החולין .כל רהיט ופריט
סעודת החג ,הקריאה בהגדה ,השירה והפיוטים נמשכו זכה למירוק או צביעה בטרם הושב למקומו .כלי האוכל אראה מרחוק הבטחה למחר
עד לשעות המאוחרות של הלילה ,וכאשר נראה היה כי הוכשרו והכלים המיוחדים לפסח הוצאו ממחבואם שאולי לא יבוא אבל
הקטנים נוטים להירדם ,סיפרו להם כי מעבר לדלת גם אם בדרך אמות
בארון וצוחצחו. הלילה הזה אצא
שנשארה פתוחה עבור אליהו הנביא. מעבדות לחירות
את הפירות ,הירקות והדגים אמא נהגה לקנות רק ימים
תפקיד סמלי חשוב יש גם לאפיקומן ב"יציאת עם מעטים לפני ערב החג .אמא השתמשה רק במצות )יענקל'ה רוטבליט(
ישראל מעבדות לחרות" .יהודי מרוקו מאמינים ,כי הלפרין שהיו מהודרים ,והייתה נוסעת למפעל בגבעת
באפיקומן טמונה סגולה למניעת סערה בים ,ולכן כל שאול לרכוש אותם ובכך מבצע ההכנות מסתיים -בי"ד חרות
אחד מבני המשפחה היה נוטל עמו חתיכה מהאפיקומן בניסן ,ליל בדיקת החמץ .הבית כולו מבהיק ואומר חג.
כסגולה ליום שבו ייצא לארץ האבות .במקומות רבים
נהגו להשליך את חתיכת האפיקומן לים במוצאי החג. ליל הסדר עצמו ,המשפחה המורחבת מסבה סביב
שולחן הסדר המהודר .תחילה מקדשים על היין בנוסח
עתיק שמקורו בימי הגאונים .כאילו על-פי צו נעלם,