Page 127 - GQ-9
P. 127
'פירוש מילים ממסכת שבת' לרב שרירא גאון 121
בכעוס בעת הכעס ,והוא חזק יותר []... בכעוס ענד אלגצ'ב והו אשד מ[ן אל]...
ההכשה. אללסע
צלצול חגורה קטנה [ ]...לחגורה הרחבה. צלצול משדה דקיקה [ ]...ללזנאר אלעריץ'
קילקי בטנה [שתחת] חגורת הבהמה. סד ע"א קילקי רפא[דה תחת] חזאם אלדאבה
סה ע"א צינית [ ]...והו {גלט} כלט 159מולם
צינית [ ]...והוא פצע 160מכאיב [ ]...נקרא יכ[ ]...יסמא עט'ה אלארץ מש[]...
'עט'ה אלארץ'' [.]...
[על המטבע ]...אלצורה אלדי עלי אלדר[ה]ם
[על המטבע ]...הצורה אשר על הד[רה]ם.
סו ע"ב פרא[מאי] שפתגה תשד על[י] אלפם
פרא[מאי] שק 161ששמים על הפה כדי שלא לילא ית[נזל] אלבצאק
[ייזל] הרוק.
בן שיש לו געגועין על אביו מעני דלך אן
בן שיש לו געגועין על אביו פירושו שאם אלא[בן] קלק במות אביה []...שד פי
ה[בן] חרד במות אביו [ ]...קושרו בשמאלו יסרה []...ענה קלקה [ ]...פי דלך [...
[ ]...ממנו חרדתו [ ]...בכך [...וסימניך וסימניך תפילין יעני מק]ום תפילין פאן
תפילין כלומר מק]ום תפילין .ואם החליף כאלף דלך ושדה עלי ימינה [ ]...סכנה
זאת וקשר אותו על ימינו [יש בכך] סכנה, ולדלך ט'בט באלסימן
ולכן שמר בסימן162. סחופי [כסא אטיב]ורא יכב כאס או
סכרגה עלי [ ]...כרגת או אנתקבת וישד
סחופי [כסא אטיב]ורא שופך כוס או
צלחת קטנה על [טבורו אם] יצא או ניקב חתי [ ...אלס]רה
ויהדק עד [שנרפא הטבור]. אבן תקומה חגר מוגוד []...ת ענד נסוה
אלרבונין מורות [ ...ויקולו]ן אן פיה
אבן תקומה אבן מצויה [ ]...אצל נשות כאצייה פי תתבית [אלחמל ו]מנע
הרבניים ירושה [ ...ואומרים] שיש לה
תכונה שגורמת להחזקת [ההיריון] ומניעת אלס[ק]וט ויסמא באלנבטיה פי לגתנא
ההפלה ,והיא נקראת בארמית בשפתינו [ ]...אימא וק[ ...וא]ד תוכד חגר מן הדא
[ ]...אימא ]...[ .וכאשר נלקחת אבן זו
שנשקלת באבן אחרת ומדייקים ביניהם תזן בחגר אכרא יחדר [בינ]הא חתי
נראה שצ"ל' :כלם'. 117
158
תרגום זה מבוסס על ההנחה שהמילה שצריכה להיות כתובה היא 'כלם' ,ולא 'כלט' כמו שכתוב .השווה
לפירושו של רב נטרונאי (תשובות רב נטרונאי גאון [לעיל ,הערה ,]18סימן תסא)' :מכה שיוצאה ברגל 151
152
מלמטה מקום שגד[ ]...היא הרבה ,וקורין אתה בלשון ארמי בת ארעא'.
המילה הערבית כאן היא 'שפתגה' ,ונראה שצריך להיות 'שפשגה' ,או שיש כאן עדות על הגייה שונה
של המילה .עיין :י' בלאו ,מילון לטקסטים ערביים-יהודיים מימי הביניים ,ירושלים תשס"ו ,עמ' .382
כלומר ,הגמרא נתנה סימן כדי לזכור ולשמור זאת.
