Page 130 - GQ-9

‫‪ 120‬דן גרינברגר‬

‫המנפט‪ 181‬מי שממולל את השיבולים‪.‬‬ ‫[המנ]פט‪ 179‬מן יפרך‪ 180‬אלסנבל‬ ‫עד ע"א‬
‫עד ע"ב‬
‫בקנון בקערה‪.‬‬ ‫[ב]קנון פי קצעה‪.‬‬
‫עה ע"א‬
‫האי מאן דסלית סילתי ואו קפיד‬ ‫[ה[אי מ]אן‪ 182‬דסלית סילתי ואו קפיד‬
‫אמישחתא מי שמבקע דבר מגזעי הדקל‬ ‫אמישחתא‪ .‬מן שקק שיא מן אגדאע‬
‫אלנכל חייב משום טוחן אלי תרי אנה‬
‫חייב משום טוחן‪ ,‬מאחר שהוא משיר‬ ‫ינתתר מן אלסלתין דקאק יג'רי מג'רי‬
‫מענפי הדקל אבקה המתנהגת כמו קמח‪,‬‬ ‫אלדקיק פקד באן וג'ה טוחן ואן אהתם‬
‫באלמסאחה פלם יכסר אלכשב אלא עלי‬
‫וזה בבירור אופן של טוחן‪ .‬ואם הוא‬ ‫מקדאר מעלום חייב מ[שו]ם מחתך‬
‫התכוון למידה מסוימת‪ ,‬והוא לא שבר את‬ ‫לאנה קד חצל פיה מעני אלתקטיע‪183‬‬
‫באלתמאסה אלמקדאר והו זאיד עלי מן‬
‫הענף אלא במידה מסוימת‪ ,‬חייב משם‬
‫מחתך‪ ,‬כי הוא כבר השיג בכך את החיתוך‪,‬‬ ‫כסר ושקק גזאפא פאן דלך טוחן‪.‬‬
‫מכיוון שהוא רצה את השיעורים‪ ,‬וזה נוסף‬
‫על מי ששבר וביקע בצורה אקראית‪ ,‬שזהו‬ ‫מגוש‪ .‬הו אלמגוסי עלי אלט'אהר אלדי‬
‫יזמזם פי וקת אלאכל ואלשרב ולא‬
‫טוחן‪.‬‬ ‫יעלם מא יקול‪.‬‬

‫מגוש הוא האמגושי הידוע שמשמיע‬ ‫ואמא מעני מודה ר' שמע' בפסיק רישיה‬
‫קולות בשעת האכילה והשתייה ולא‬ ‫ולא ימות פהו‪ 184‬מתל יג'רי פי ג'מיע קול‬

‫מבינים מה הוא אומר‪.‬‬ ‫ר' שמע' דבר שאינו מתכוין מותר‬
‫ומענאה מן עמל שיא הו חלאל פי‬
‫ופירוש מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא‬ ‫אלסבת ואיאה קצד ותצ'מן בה כון אמר‬
‫ימות הוא משל שנוהג בכל דברי ר' שמעון‬ ‫אכר הו חראם פי אלסבת לם יכן הו‬
‫מקצודה פליס פי דלך תחרים עליה ור'‬
‫'דבר שאינו מתכוין מותר'‪ ,‬ופירושו שמי‬ ‫שמעון מקר באן מן פעל פעלא קאצדא‬
‫שעשה דבר שמותר בשבת ואליו הוא‬

‫התכוון‪ ,‬וכלל בו דבר אחר שאסור בשבת‬
‫שאליו הוא לא התכוון‪ ,‬אז אין בכך איסור‬

‫עליו‪ ,‬ור' שמעון מודה בעניין מי שעשה‬
‫מעשה שאליו הוא התכוון‪ ,‬והוא יודע‬

‫המנפט] בג' המנפש‪.‬‬ ‫‪197‬‬
‫יפרך] בג' יפתך‪.‬‬ ‫‪108‬‬
‫‪101‬‬
‫עיין דיונו של אברמסון‪' ,‬לחקר הערוך'‪ ,‬לשוננו‪ ,‬לח (תשל"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ,181–77‬על מילה זו ב'ערוך' ובפירושי‬
‫רב האיי‪.‬‬ ‫‪102‬‬
‫‪103‬‬
‫ה[אי מ]אן] בג' האומן‪.‬‬ ‫‪108‬‬
‫כאן מתחילה המקבילה ב ‪.TS Ar. 50.28‬‬

‫פהו] בג' חסר‪.‬‬