Page 156 - GK-10
P. 156
154ר־עקירבלדנ ברימ
במילים ' ְס ַלח ָנא ִמי ָיקּום ַי ֲע ֹקב ִּכי ָק ֹטן הּוא' .יפת דן בשוני בצורת ההתבטאות של
הנביא ,ומסביר שבפעם הראשונה ביקש עמוס מה' שימחל לעם על מעשיו ,ואילו בפעם
השנייה לא העז לבקש זאת ,אלא רק ביקש שלא יממש את מראה העונש שהראה לו.
להלן דבריו79 :
המקור הערבי תרגום
פעלם אלנבי ע'ה' אן דנוב עט'ימה והנביא ע"ה (=עליו השלום) מלמד
קדאם רב אלעא' פלם ימכנה יקול שחטאי [ישראל] עצומים כלפי ריבון
סלח נא בל אסתשפע וקאל חדל יעני העולמים ,ולא יכול לומר 'סלח נא',
אסלך בטלבה אן לא תצב עלי ארץ' אלא היה מליץ יושר עבורם ואמר 'חדל',
ישראל הדא אלנאר פאן צביתהא עלי כלומר ביקש שלא תביא על ארץ ישראל
בלדהם מן יתבת מנהם ואנת תעלם אנה האש הזאת ,שכן אם תביא אותה על
קטון יעני קליל אלעדד תם ערף אן רב ארצם – מי מהם יחזיק מעמד ,ואתה
אלעא' צפח אן הדה אלבלייה וועדהם אן יודע שהוא קטון כלומר בעל מספר קטן.
לא יפעלהא כמא לם יפעל אלאולי כקו' אחר כך מלמד שריבון העולמים סלח על
נחם יוי על זאת וקו' גם היא לא תהיה הו הצרה הזאת והבטיח להם שלא יעשה
אותה כמו שלא עשה את הראשונה, אצ'אפה אלי יוצר גבי
כאומרו' :נחם ה' על זאת' .ובאומרו:
'גם היא לא תהיה' הוא נוגע ל'יוצר ֹג ַבי'
(עמוס ז ,א).
ו .סיכום
יפת בן עלי רואה בנבואה סוגה ספרותית שניתן לחלקה לסוגי משנה בעלי מאפיינים
משותפים .בהקדמתו לספר הושע מחלק יפת את הנבואה לשלושה סוגים' :דבר'' ,חזון'
ו'משא' ,ומציין כי נבואות הנביאים ירמיהו ועמוס הן נבואות מסוג 'חזון'.
בפירושיו למראות הנבואה שבספרי הנביאים עמוס וירמיהו מבחין יפת בין שני
סוגי משנה של נבואה :האחד ,נבואה שתתגשם בעתיד; והאחר ,נבואה שבאה כאזהרה
ולא תתממש .יפת מזהה בנבואות הנביא ירמיהו 'מקל שקד' (א ,יא–יב)' ,סיר נפוח' (א,
יג–יד) ו'דודאי תאנים' (כד ,א–ג) ,ובנבואות הנביא עמוס 'אנך' (ז ,ז–ח) ו'כלוב קיץ' (ח,
א–ג) ,סוגה בעלת מרכיב רטורי משותף ,המלמד שהנבואה תתממש בעתיד ואף מדגיש
7 9פירוש יפת לעמוס ,שם ,עמ' 114ב.
