Page 161 - GK-10
P. 161

‫ ג ‪,‬גכ – א ‪,‬בכ 'ב םיכלמל ילע ןב תפי שוריפ ‪159‬‬

‫של טקסטים עלומים‪ 4.‬כמקרה‪-‬בוחן היא התמקדה בתגובתם הפרשנית לחשיפה‬
‫הדרמטית של התורה המתוארת בספר מלכים‪ ,‬ושאלה אם ניכרת בה חוויית החשיפה‬
‫של הקראים עצמם לטקסטים יהודיים בלתי מוכרים‪ ,‬ובכללם טקסטים מספרות‬
‫קומראן‪ ,‬חשיפה שיש הסבורים כי התרחשה באופן כלשהו עם בואם של הקראים‬

                                                               ‫לארץ ישראל‪5.‬‬
‫מבחינה היסטורית‪ ,‬ידוע כי קבוצות דתיות רדיקליות נוטות לנכס טקסטים עלומים‬
‫או אף להמציאם 'יש מאין' כדי לקדם אידאולוגיה רפורמטיבית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מקובל‬
‫בחקר המקרא הקלסי כי 'מציאת' הספר בהיכל ה' שימשה הצדקה פוליטית‪-‬תאולוגית‬
‫לרפורמה שחוללו המלכים חזקיהו ויאשיהו בפולחן הישראלי הקדום‪ 6.‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בפרשנות הקראית לסיפור זה‪ ,‬מלמדת קרקובסקי‪ ,‬לא ניכר פיתוח כלשהו של מוטיב‬
‫ה'גילוי מחדש' של טקסטים עתיקים‪ ,‬או הד כלשהו לסיפור‪ ,‬שממנו ניתן ללמוד על‬
‫התרגשות שאחזה בקראים לממצא טקסטים מסוג זה‪ ,‬שהיה בהם משום חיזוק אמיתי‬
‫או מדומה לאידאולוגיה הקראית של 'שיבה' אל המקור המקראי‪ .‬אדרבה‪ ,‬פירושיהם‬
‫של יעקב אל‪-‬קרקסאני ויפת בן עלי לסיפור מלמדים על מגמה הפוכה‪ .‬לדידם‪ ,‬לא ניבע‬
‫כל סדק בתולדות המסירה של הטקסט המקראי – מימי משה ועד ימי יאשיהו ומימיו‬
‫ועד ימי עזרא‪ 7.‬כפי שנראה להלן‪ ,‬יפת אף מרחיק לכת ומצמצם את ה'תגלית' של ימי‬
‫יאשיהו לעדות חומרית בלבד של אחד משני הנוסחים של התורה שכתב משה‪ .‬לדעת‬
‫יפת‪ ,‬אם נוסח אחד שימש 'עותק פתוח'‪ ,‬שממנו העתיקו את התורה דורות של מלכים‬
‫בישראל הקדומה‪ ,‬הרי הנוסח שנתגלה בימי יאשיהו היה זהה לו לחלוטין‪ ,‬אלא ששימש‬
‫למעשה 'עותק שמור' ונותר צפון במקומו מבלי שאף אחד ידע עליו‪ ,‬גם בימי יאשיהו‪.‬‬

‫ראו‪E. Krakowski, ‘“Many Days Without the God of Truth”: Loss and Recovery of Religious :‬‬               ‫	‪4‬‬

‫‪Knowledge in Early Karaite Thought’, Pesher Naḥum: Texts and Studies in Jewish History and‬‬             ‫‪	5‬‬

‫‪Literature from Antiquity Through the Middle Ages Presented to Norman (Naḥum) Golb, eds. J.L.‬‬          ‫‪	6‬‬
                                                                                                       ‫	‪7‬‬
                                                 ‫‪Kraemer and M.G. Wechsler, Chicago 2011, pp. 121–140‬‬

‫על יחסם של הקראים לספרות קומראן הקדומה ראו‪ :‬י' ארדר‪ ,‬אבלי ציון הקראים ומגילות קומראן‪:‬‬
‫לתולדות חלופה ליהדות הרבנית‪ ,‬תל‪-‬אביב תשס"ד‪ .‬והשוו‪ :‬מ' פוליאק‪' ,‬לשאלת השפעתו של הפשר‬
‫הקומרני על הפרשנות הקראית'‪ ,‬יובל לחקר מגילות ים המלח‪ ,‬בעריכת ג' ברין וב' ניצן‪ ,‬ירושלים‬

                                                                       ‫תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.294–275‬‬
‫לנושא זה ראו לדוגמה‪J. Rosenbaum, ‘Hezekiah’s Reform and the Deuteronomistic Tradition’, The :‬‬

          ‫‪ ;Harvard Theological Review, 72, 1–2 (1979), pp. 23–43‬ומקורות נוספים המוזכרים שם‪.‬‬
‫ראו‪ :‬קרקובסקי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪ .124–122‬לנושא המהימנות של הטקסט המקראי מקדמת דנא‬
‫כאבן יסוד באידאולוגיה הקראית‪ ,‬השוו‪G. Khan, ‘Al-Qirqisānī’s Opinion Concerning the Text of the :‬‬

‫‪Bible and Parallel Muslim Attitudes towards the Text of the Qur’ān’, Jewish Quarterly Review, 81‬‬

‫‪(1990), pp. 59–73; M. Polliack, ‘The Karaite Inversion of “Written” and “Oral” Torah in Relation to‬‬

                                   ‫]‪.the Islamic Arch-Models of Qurʾān and Ḥadīth’ [forthcoming‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166