Page 163 - GK-10
P. 163

‫ ג ‪,‬גכ – א ‪,‬בכ 'ב םיכלמל ילע ןב תפי שוריפ ‪161‬‬

     ‫תיגר על העולם הרבני ועל עמדותיו הנורמטיביות מתוך ביטחון עצמי בלתי מבוטל‪,‬‬
     ‫ומורתו החברתית והדתית של עולם זה לא מנעה מהם להתבטא ישירות בהקשר‬
     ‫הפנים‪-‬יהודי‪ ,‬שלא כמו הוגים רבנים‪ ,‬דוגמת ר' אברהם בן עזרא או רמב"ם‪ ,‬אשר פנו‬
     ‫לכתיבה אזוטרית כדי להסוות את עמדותיהם הפילוסופיות או האפיקורסיות‪ .‬על אף‬
     ‫ההתלהמות ההדדית וכיסים של רדיפה מקומית‪ ,‬הקראים במזרח נחשבו קבוצה יהודית‬
     ‫מקובלת לא רק על השלטון המוסלמי אלא גם על אחיהם היהודים‪ ,‬כנראה עד תחילת‬

                                                              ‫המאה השלוש עשרה‪9.‬‬

    ‫ב‪ .‬מצב כתבי היד וקווים מייחדים של פירוש יפת בן עלי‬

     ‫כאמור לעיל‪ ,‬הפרשנות הקראית לסיפור על גילוי ספר התורה בהיכל ה' שבספר‬
     ‫מלכים ב' שימשה לקרקובסקי נקודת מוצא לבדיקת התודעה העצמית וההיסטוריה‬
     ‫האינטלקטואלית של הקראים‪ ,‬ובמאמרה היא תרגמה לאנגלית חלקים קצרים מפירושי‬
     ‫הקרא הבבלי יעקוב אלקרקסאני והקרא הארץ ישראלי יפת בן עלי‪ ,‬שניהם בני המאה‬
     ‫העשירית‪ ,‬לסיפור זה‪ 10.‬במאמר הנוכחי אנו מביאות את פירושו המלא של יפת בן עלי‬
     ‫לסיפור‪ ,‬במקורו הערבי‪-‬היהודי ובתרגום לעברית‪ ,‬משני טעמים‪ .‬האחד‪ ,‬משום שהפירוש‬
     ‫המלא חשוב להבנת גישתו הכוללת של יפת לסיפור כיחידה תמטית‪-‬היסטורית‪ .‬האחר‪,‬‬
     ‫משום שהפירוש המלא הוא נדבך חשוב בתולדות פרשנות המקרא היהודית‪ ,‬בלי קשר‬
     ‫לתרומתו להבנת התודעה הקראית בת הזמן‪ ,‬כי הוא חדשני ויוצא דופן בפתרונותיו‬
     ‫הלשוניים‪ ,‬התוכניים והקונטקסטואליים‪ .‬היטב מעירה קרקובסקי בהתייחסה לסגולות‬

                                                                        ‫הפרשניות‪:‬‬

     ‫זהו תיאור חדשני‪ ,‬עקבי ומשכנע של הסיפור המקראי‪ ,‬המבוסס‪ ,‬מתוך תשומת‬
     ‫לב זהירה‪ ,‬על פרטי טקסט שלוקטו ממקומות שונים במקרא‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬זהו‬
     ‫טיעון תאולוגי מבריק‪ .‬באמצעות ביסוס חשיבותה של המגילה לאור זהותה‬
     ‫הפיסית‪ ,‬כלומר‪ ,‬באמצעות העמדת חשיבותה המיוחדת על הממצא החומרי‬
     ‫של המגילה ולא על הטקסט שהיא מכילה‪ ,‬יפת מפריד בהצלחה בין ההשפעה‬

      ‫‪ 	9‬ברמה האינטלקטואלית‪ ,‬הקראים אמנם נתפסו מלכתחילה כאיום על היהדות הרבנית‪ ,‬וזו בהחלט‬
      ‫התגייסה לקיים פולמוס ממשי עמם כבר בימיו של רס"ג‪ ,‬אלא שזהותם כעדה או כקבוצה יהודית‬
      ‫נתפסת כמובנת מאליה עד המאה השלוש עשרה‪ ,‬ורק לאחר מכן החלו לחול עליהם נידויים הקשורים‬
      ‫בדיני שארות ונישואין‪ .‬ראו‪ ,‬למשל‪M. Rustow, Heresy and the Politics of Community: The Jews of the :‬‬

                                                                         ‫‪Fatimid Caliphate, London 2008, pp. 3–288‬‬

                                                         ‫‪ 1	 0‬ראו‪ :‬קרקובסקי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.124–122‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168