Page 163 - GK-10
P. 163
ג ,גכ – א ,בכ 'ב םיכלמל ילע ןב תפי שוריפ 161
תיגר על העולם הרבני ועל עמדותיו הנורמטיביות מתוך ביטחון עצמי בלתי מבוטל,
ומורתו החברתית והדתית של עולם זה לא מנעה מהם להתבטא ישירות בהקשר
הפנים-יהודי ,שלא כמו הוגים רבנים ,דוגמת ר' אברהם בן עזרא או רמב"ם ,אשר פנו
לכתיבה אזוטרית כדי להסוות את עמדותיהם הפילוסופיות או האפיקורסיות .על אף
ההתלהמות ההדדית וכיסים של רדיפה מקומית ,הקראים במזרח נחשבו קבוצה יהודית
מקובלת לא רק על השלטון המוסלמי אלא גם על אחיהם היהודים ,כנראה עד תחילת
המאה השלוש עשרה9.
ב .מצב כתבי היד וקווים מייחדים של פירוש יפת בן עלי
כאמור לעיל ,הפרשנות הקראית לסיפור על גילוי ספר התורה בהיכל ה' שבספר
מלכים ב' שימשה לקרקובסקי נקודת מוצא לבדיקת התודעה העצמית וההיסטוריה
האינטלקטואלית של הקראים ,ובמאמרה היא תרגמה לאנגלית חלקים קצרים מפירושי
הקרא הבבלי יעקוב אלקרקסאני והקרא הארץ ישראלי יפת בן עלי ,שניהם בני המאה
העשירית ,לסיפור זה 10.במאמר הנוכחי אנו מביאות את פירושו המלא של יפת בן עלי
לסיפור ,במקורו הערבי-היהודי ובתרגום לעברית ,משני טעמים .האחד ,משום שהפירוש
המלא חשוב להבנת גישתו הכוללת של יפת לסיפור כיחידה תמטית-היסטורית .האחר,
משום שהפירוש המלא הוא נדבך חשוב בתולדות פרשנות המקרא היהודית ,בלי קשר
לתרומתו להבנת התודעה הקראית בת הזמן ,כי הוא חדשני ויוצא דופן בפתרונותיו
הלשוניים ,התוכניים והקונטקסטואליים .היטב מעירה קרקובסקי בהתייחסה לסגולות
הפרשניות:
זהו תיאור חדשני ,עקבי ומשכנע של הסיפור המקראי ,המבוסס ,מתוך תשומת
לב זהירה ,על פרטי טקסט שלוקטו ממקומות שונים במקרא .בנוסף לכך ,זהו
טיעון תאולוגי מבריק .באמצעות ביסוס חשיבותה של המגילה לאור זהותה
הפיסית ,כלומר ,באמצעות העמדת חשיבותה המיוחדת על הממצא החומרי
של המגילה ולא על הטקסט שהיא מכילה ,יפת מפריד בהצלחה בין ההשפעה
9ברמה האינטלקטואלית ,הקראים אמנם נתפסו מלכתחילה כאיום על היהדות הרבנית ,וזו בהחלט
התגייסה לקיים פולמוס ממשי עמם כבר בימיו של רס"ג ,אלא שזהותם כעדה או כקבוצה יהודית
נתפסת כמובנת מאליה עד המאה השלוש עשרה ,ורק לאחר מכן החלו לחול עליהם נידויים הקשורים
בדיני שארות ונישואין .ראו ,למשלM. Rustow, Heresy and the Politics of Community: The Jews of the :
Fatimid Caliphate, London 2008, pp. 3–288
1 0ראו :קרקובסקי (לעיל ,הערה ,)4עמ' .124–122