Page 162 - GK-10

‫‪ 160‬ןושש הנליאו קאילופ הריאמ‬

‫תדהמתם של הכוהן חלקיהו ושל המלך הייתה על עצם התגלית החומרית של עותק‬
‫מוצפן מעין זה‪ ,‬החוזר לימי משה‪ ,‬ולא על חידוש תוכני כלשהו שנמצא בו‪ .‬בהמשך‬
‫פירושו יפת מסביר כי השינויים בפולחן שהנהיג יאשיהו אינם קשורים בעצם מציאת‬
‫הספר‪ ,‬אשר לדידו הוא אותו ספר תורה שתוכנו היה ידוע כל הזמן‪ ,‬אלא לרצונו הכללי‬

‫של המלך לחזק את הדת‪.‬‬
‫בחינתו של היבט זה בהיסטוריה האינטלקטואלית של הקראים‪ ,‬היינו‪ ,‬כיצד הם‬
‫מתייחסים לתגלית של טקסט עלום‪ ,‬חשובה להבנת יחסם למקורות עתיקים בכלל‪ ,‬אם‬
‫אכן נתגלו על ידם‪ ,‬ונכון עשתה קרקובסקי בצרפה אותו לדיון הכולל בסוגיית הקראים‬
‫וקומראן‪ .‬העובדה האינטלקטואלית‪-‬הפרשנית הזאת מצטרפת לעובדות נוספות‪,‬‬
‫טקסטואליות‪ ,‬שכבר לובנו בהקשר זה‪ :‬האחת‪ ,‬שלא נמצאה עד היום בספרות הקראית‬
‫כל עדות ישירה המשיחה לפי תומה על כך שהקראים מצאו טקסטים עלומים‪ ,‬בין עם‬
‫בואם לארץ ישראל ובין קודם לכן או לאחר מכן‪ .‬סביר להניח כי לו התרחש תהליך כזה‪,‬‬
‫המלווה בדרך כלל בהתרגשות עמוקה‪ ,‬כמתואר לכאורה במקרא‪ ,‬הוא היה מוצא הד‬

‫כלשהו בכתבי הקראים עצמם‪.‬‬
‫העובדה האחרת‪ ,‬קשה מקודמתה‪ ,‬היא שלא נמצא עד עתה בכתביהם ציטוט ישיר‬
‫מטקסט קומראני מובהק‪ .‬למעשה‪ ,‬כל הביטויים המשותפים לספרות קומראן ולספרות‬
‫הקראית שנדונו עד כה במחקר‪ ,‬כגון 'מורה צדק'‪' ,‬שבים' וכיוצא באלה‪ ,‬שאובים מלשון‬
‫המקרא‪ .‬אין הכרח להניח כי הקראים‪ ,‬אשר תפארתם הייתה על הכרת המקרא ו'חזרתם'‬
‫אליו‪ ,‬נזקקו דווקא לספרות קומראן כדי ליצור ביטויים אלה‪ ,‬שהרי כל שהיה עליהם‬
‫לעשות הוא לעיין במקרא עצמו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ביטויים המאפיינים את לשון קומראן‪,‬‬
‫כגון 'סרך' או 'יחד'‪ ,‬ואינם מתועדים ברבדים אחרים של העברית הקדומה‪ ,‬לא נתגלו עד‬

‫עתה בספרות הקראית‪8.‬‬
‫אין לקבל את ההסבר שהקראים העלימו או הדחיקו את חווייתם האותנטית מן‬
‫המפגש עם טקסטים קומראניים והסוו את מערך השאילה שלהם מספרות קומראן‬
‫כי חשו נרדפים או חששו מהשלכותיה של התגלית על זהותם היהודית ועל הצלחת‬
‫תנועתם‪ .‬ראשית‪ ,‬בתולדות הספרות והדתות אין הסוואות מעין אלה מצליחות‬
‫לחלוטין‪ ,‬ותמיד משהו מן המודחק מתגלה‪ ,‬לא פעם באופן בלתי מודע‪ .‬שנית‪ ,‬בניגוד‬
‫לקבוצות דתיות חתרניות‪ ,‬הנוקטות גישה של הסתרת עמדותיהן באמצעות כתיבה‬
‫אזוטרית‪ ,‬הקראים הקדומים ִהרבו לכתוב כתבי פולמוס נגד חז"ל והגאונים ולהתווכח‬
‫עמם ישירות בפירושיהם למקרא‪ .‬במאות העשירית והאחת עשרה קראו הקראים‬

‫ ‪ 8‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,5‬והפניות נוספות שם‪ .‬שאלת גלגולי ההלכה היהודית הקדומה אל תוך ההלכה‬
‫הקראית היא סוגיה נפרדת‪ .‬ראו‪ :‬י' ארדר‪ ,‬דרכים בהלכה הקראית הקדומה‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.2012‬‬