Page 166 - GK-10
P. 166

‫‪ 164‬ןושש הנליאו קאילופ הריאמ‬

‫ִי ְ ׂש ָר ֵאל ַה ְּקד ֹו ִ ׁשים ַלה' ְּתנּו ֶאת ֲאר ֹון ַהּ ֹק ֶדׁש ַּבַּב ִית ֲא ֶ ׁשר ָּב ָנה ְ ׁשֹל ֹמה ֶמ ֶלְך ִי ְשׂ ָר ֵאל‬
‫ֵאין ָל ֶכם ַמּ ָׂשא ַּבּ ָכ ֵתף (דברי הימים ב' לה‪ ,‬ג)‪ ,‬אמ' להם גנזו אותו שלא יגלה לבבל‬
‫כשאר כל הכלים‪ ,‬שתחזירוהו למקומו‪ ,‬שנ' ַעָּתה ִע ְבדּו ֶאת ה' ֱאֹל ֵהי ֶכם ְו ֵאת ַעּמ ֹו‬
‫ִי ְ ׂש ָר' (שם)‪ ,‬מיד גנזו אותו הלוים‪ .‬ר' ליעזר אומ' ארון גלה לבבל‪ ,‬שנ' ֹלא ִי ָ ּו ֵתר‬
‫ָּד ָבר ָא ַמר ה' (מלכים ב' כ‪ ,‬יז)‪ ,‬ואין דבר אלא דברות שבו‪ .‬ר' שמעון אומ' הרי הוא‬
‫אומ' ְו ִל ְתׁשּו ַבת ַהּ ָׁש ָנה ָשׁ ַלח ַהֶּמ ֶלְך ְנבּו ַכ ְד ֶנאַּצר ַו ְי ִב ֵאהּו ָב ֶב ָלה ִעם ְּכ ֵלי ֶח ְמַּדת ֵּבית‬
‫ה' (דברי הימים ב' לו‪ ,‬י)‪ ,‬זה ארון‪ .‬ר' יהודה בן לקיש או' ארון נגנז במקומו‪ ,‬שנ'‬

          ‫ַוַּי ֲא ִרכּו ַהַּב ִּדים ַוּ ֵי ָראּו וגו'‪ַ ,‬וִּי ְהיּו ָ ׁשם ַעד ַהּי ֹום ַה ֶּזה (מלכים א' ח‪ ,‬ח)‪15.‬‬

‫לפי המסורת הפרשנית הזאת‪ ,‬יאשיהו הורה לגנוז (היינו להחביא) את הארון (ואת‬
‫הכלול בו – ככל הנראה לוחות הברית‪ ,‬שהם 'דבריה') בבית המקדש‪ ,‬בשל החשש‬
‫שיוגלה לבבל יחד עם כלי הקודש‪ ,‬לאור הפסוק בספר דברים‪ .‬אמנם‪ ,‬לא נאמר במפורש‬
‫שפסוק זה לא היה ידוע למלך קודם לכן‪ ,‬אבל נראה כי המסורת מקשרת בעקיפין בין‬
‫'גילוי' התורה בימיו של יאשיהו לבין מעשה הגניזה‪ ,‬על פי מידע מסוים שהמלך נחשף‬

                                                            ‫אליו באותה עת‪16.‬‬
‫מקור פרשני קדום נוסף הנוגע ישירות בסיפורנו נמצא בתלמוד הבבלי‪ ,‬מגילה‬
‫יד ע"ב‪ .‬שם נשתמר דיון על דמותה ותפקידה של חולדה הנביאה בסיפור‪ ,‬בהמשך‬
‫לדיון בשבע הנשים המוגדרות 'נביאות' במקרא (והשוו דיוננו להלן)‪ .‬ואולם‪ ,‬על‬
‫השאלה המרכזית העולה מן הסיפור‪ ,‬איזהו הספר שנתגלה בהיכל ה' ומה מהותו‪ ,‬אין‬
‫חז"ל משיבים במקומות אלה או במקומות אחרים‪ 17.‬נראה אפוא שיפת בן עלי הוא‬

                  ‫‪ 	15‬ראו‪ :‬ש' ליברמן (מהדיר)‪ ,‬תוספתא ע"פ כתב יד וינה‪ ,‬ניו יורק תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪.230–229‬‬
‫‪ 	16‬המקבילות לתוספתא‪ ,‬כגון בבלי‪ ,‬סוטה ט ע"א‪ ,‬אינן שופכות אור נוסף על היבט זה‪ .‬לעניין הטמנת כלי‬
‫הקודש ראו‪M.F. Collins, ‘The Hidden Vessels in Samaritan Traditions’, Journal for the Study of :‬‬
‫‪ ,Judaism, 3 (1972), pp. 104–106‬והביבליוגרפיה שם; והשוו לדיונה הקצר של קרקובסקי (לעיל‪ ,‬הערה‬
‫‪ ,)4‬עמ' ‪ .122‬מובן שניתן לראות בגרסה החלופית של סיפור זה‪ ,‬שנשתמרה בדברי הימים ב' לד‪ ,‬ח–לג‪,‬‬

                                ‫שכבת פרשנות קדומה לסיפור‪ ,‬על דרך הפרשנות ה'פנים מקראית'‪.‬‬
‫‪ 	17‬ספרות חז"ל עשירה באזכורים של 'ספר העזרה'‪ ,‬ככל הנראה עותק החומש שנשמר אצל הכוהנים‬
‫ושימש מקור לעותקים שהופצו בקרב העם‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ :‬משנה‪ ,‬כלים טו‪ ,‬ו; ספרי דברים‪ ,‬קס;‬
‫ירושלמי‪ ,‬סנהדרין ב ד‪ ,‬כ ע"ג; ירושלמי‪ ,‬שקלים ד ב‪ ,‬מח ע"א‪ .‬במקצת המקורות העתיקים הנוסח‬
‫איננו 'ספר העזרה' אלא 'ספר עזרא'‪ .‬לדוגמה‪ :‬משנה‪ ,‬מועד קטן ג‪ ,‬ד; תוספתא‪ ,‬כלים ה‪ ,‬ח‪ .‬ייתכן שיפת‬
‫מתייחס בפרשנותו למדרש פסיקתא זוטרתא‪ ,‬הידוע גם בשמו לקח טוב (שמות לז)‪ ,‬שבו נאמר‪' :‬ואם‬
‫תאמר הא כתיב לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו בצד ארון (דברים לא‪ ,‬כו)‪ ,‬הא למדנו שמחוץ‬
‫לארון היה‪ ,‬תשובתו כי שני ספרים היו‪ ,‬אחד מונח מחוץ לארון‪ ,‬ואחד בתוכו‪ ,‬ואותו שהיה מצד הארון‬
‫כהן גדול והמלך קורין בו ביום הכפורים'‪ .‬ראו‪ :‬ש' באבער (מהדיר)‪ ,‬מדרש לקח טוב המכונה פסיקתא‬

               ‫זוטרתא‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תרפ"א‪ ,‬עמ' תקעו‪ .‬ראו גם‪ :‬קרקובסקי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.124‬‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171