Page 166 - GK-10
P. 166
164ןושש הנליאו קאילופ הריאמ
ִי ְ ׂש ָר ֵאל ַה ְּקד ֹו ִ ׁשים ַלה' ְּתנּו ֶאת ֲאר ֹון ַהּ ֹק ֶדׁש ַּבַּב ִית ֲא ֶ ׁשר ָּב ָנה ְ ׁשֹל ֹמה ֶמ ֶלְך ִי ְשׂ ָר ֵאל
ֵאין ָל ֶכם ַמּ ָׂשא ַּבּ ָכ ֵתף (דברי הימים ב' לה ,ג) ,אמ' להם גנזו אותו שלא יגלה לבבל
כשאר כל הכלים ,שתחזירוהו למקומו ,שנ' ַעָּתה ִע ְבדּו ֶאת ה' ֱאֹל ֵהי ֶכם ְו ֵאת ַעּמ ֹו
ִי ְ ׂש ָר' (שם) ,מיד גנזו אותו הלוים .ר' ליעזר אומ' ארון גלה לבבל ,שנ' ֹלא ִי ָ ּו ֵתר
ָּד ָבר ָא ַמר ה' (מלכים ב' כ ,יז) ,ואין דבר אלא דברות שבו .ר' שמעון אומ' הרי הוא
אומ' ְו ִל ְתׁשּו ַבת ַהּ ָׁש ָנה ָשׁ ַלח ַהֶּמ ֶלְך ְנבּו ַכ ְד ֶנאַּצר ַו ְי ִב ֵאהּו ָב ֶב ָלה ִעם ְּכ ֵלי ֶח ְמַּדת ֵּבית
ה' (דברי הימים ב' לו ,י) ,זה ארון .ר' יהודה בן לקיש או' ארון נגנז במקומו ,שנ'
ַוַּי ֲא ִרכּו ַהַּב ִּדים ַוּ ֵי ָראּו וגו'ַ ,וִּי ְהיּו ָ ׁשם ַעד ַהּי ֹום ַה ֶּזה (מלכים א' ח ,ח)15.
לפי המסורת הפרשנית הזאת ,יאשיהו הורה לגנוז (היינו להחביא) את הארון (ואת
הכלול בו – ככל הנראה לוחות הברית ,שהם 'דבריה') בבית המקדש ,בשל החשש
שיוגלה לבבל יחד עם כלי הקודש ,לאור הפסוק בספר דברים .אמנם ,לא נאמר במפורש
שפסוק זה לא היה ידוע למלך קודם לכן ,אבל נראה כי המסורת מקשרת בעקיפין בין
'גילוי' התורה בימיו של יאשיהו לבין מעשה הגניזה ,על פי מידע מסוים שהמלך נחשף
אליו באותה עת16.
מקור פרשני קדום נוסף הנוגע ישירות בסיפורנו נמצא בתלמוד הבבלי ,מגילה
יד ע"ב .שם נשתמר דיון על דמותה ותפקידה של חולדה הנביאה בסיפור ,בהמשך
לדיון בשבע הנשים המוגדרות 'נביאות' במקרא (והשוו דיוננו להלן) .ואולם ,על
השאלה המרכזית העולה מן הסיפור ,איזהו הספר שנתגלה בהיכל ה' ומה מהותו ,אין
חז"ל משיבים במקומות אלה או במקומות אחרים 17.נראה אפוא שיפת בן עלי הוא
15ראו :ש' ליברמן (מהדיר) ,תוספתא ע"פ כתב יד וינה ,ניו יורק תשנ"ו ,עמ' .230–229
16המקבילות לתוספתא ,כגון בבלי ,סוטה ט ע"א ,אינן שופכות אור נוסף על היבט זה .לעניין הטמנת כלי
הקודש ראוM.F. Collins, ‘The Hidden Vessels in Samaritan Traditions’, Journal for the Study of :
,Judaism, 3 (1972), pp. 104–106והביבליוגרפיה שם; והשוו לדיונה הקצר של קרקובסקי (לעיל ,הערה
,)4עמ' .122מובן שניתן לראות בגרסה החלופית של סיפור זה ,שנשתמרה בדברי הימים ב' לד ,ח–לג,
שכבת פרשנות קדומה לסיפור ,על דרך הפרשנות ה'פנים מקראית'.
17ספרות חז"ל עשירה באזכורים של 'ספר העזרה' ,ככל הנראה עותק החומש שנשמר אצל הכוהנים
ושימש מקור לעותקים שהופצו בקרב העם .ראו ,לדוגמה :משנה ,כלים טו ,ו; ספרי דברים ,קס;
ירושלמי ,סנהדרין ב ד ,כ ע"ג; ירושלמי ,שקלים ד ב ,מח ע"א .במקצת המקורות העתיקים הנוסח
איננו 'ספר העזרה' אלא 'ספר עזרא' .לדוגמה :משנה ,מועד קטן ג ,ד; תוספתא ,כלים ה ,ח .ייתכן שיפת
מתייחס בפרשנותו למדרש פסיקתא זוטרתא ,הידוע גם בשמו לקח טוב (שמות לז) ,שבו נאמר' :ואם
תאמר הא כתיב לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו בצד ארון (דברים לא ,כו) ,הא למדנו שמחוץ
לארון היה ,תשובתו כי שני ספרים היו ,אחד מונח מחוץ לארון ,ואחד בתוכו ,ואותו שהיה מצד הארון
כהן גדול והמלך קורין בו ביום הכפורים' .ראו :ש' באבער (מהדיר) ,מדרש לקח טוב המכונה פסיקתא
זוטרתא ,א ,ירושלים תרפ"א ,עמ' תקעו .ראו גם :קרקובסקי (לעיל ,הערה ,)4עמ' .124
