Page 167 - GK-10
P. 167
ג ,גכ – א ,בכ 'ב םיכלמל ילע ןב תפי שוריפ 165
הפרשן היהודי הראשון המציע הסבר מפורט לכך שמדובר בעותק המקורי ,אחד משני
העותקים של התורה שכתב משה במו ידיו .כאמור לעיל ,בכך הופך יפת את ה'תגלית'
של חלקיהו ויאשיהו לבעלת אופי חומרי מובהק .אם כן ,הסיפור מעיד לדעתו על
קיומם של שני עותקים 'מקוריים' של התורה :האחד ,שהיה 'סגור לשימוש' ,הופקד
בידי הלוויים והוחזק לצד ארון הברית כדי להגן עליו ,מעין 'עותק שמור' בספרייה;
והאחר ,שהיה 'פתוח לשימוש' והוחזק בידי הכוהנים בבית המקדש .העותק הראשון
לא היה ידוע לציבור ואילו העותק השני ,שהיה גלוי וידוע ,שימש בין השאר את מלכי
ישראל להעתקה של טופס התורה האישי שלהם ,מעין 'אב טיפוס' של נוסח התורה
לאורך ההיסטוריה .ואלה דבריו של יפת בפירושו למלכים ב' כב ,ג–ט:
ספר זה הוא הספר אשר הפקיד אדוננו משה בידי הלויים וציווה עליהם לשימו
לצד ארון ברית האלוהים ,יתעלה ,כדי שישמש עדות ,כאומרו 'לקוח את ספר
התורה הזה' וג' (דברים לא ,כו) .זאת מכיוון שאדוננו משה ,איש האלוהים ,כתב
שני עותקים ,האחד הוא העותק הזה ,אשר לא נפתח ולא נקרא מאז עד הזמן
שבו קראו שפן .העותק השני הופקד בבית ה' אצל הכוהנים ,וממנו העתיקו
המלכים ולפיו נכתבו העותקים שהופצו בקרב ישראל.
פירושו של יפת כורך באופן מרתק את הסיפור בספר מלכים עם שני מראי מקום בספר
דברים ונשען עליהם :האחד ,שאליו מפנה יפת במפורש ,הוא פרק לא ,כד–כוַ ' :ו ְי ִהי
ְּכ ַכּל ֹות ֹמֶׁשה ִל ְכּ ֹתב ֶאת ִּד ְב ֵרי ַהּת ֹו ָרה ַהֹּזאת ַעל ֵס ֶפר ַעד ּ ֻתָּמםַ .ו ְי ַצו ֹמֶׁשה ֶאת ַה ְל ִוִּים ֹנְׂש ֵאי
ֲאר ֹון ְּב ִרית יי ֵלא ֹמרָ .ל ֹק ַח ֵאת ֵס ֶפר ַהּת ֹו ָרה ַהּ ֶזה ְוַׂש ְמֶּתם ֹאת ֹו ִמַּצד ֲאר ֹון ְּב ִרית יי ֱאֹל ֵהי ֶכם
ְו ָה ָיה ָׁשם ְּבָך ְל ֵעד' .מראה מקום זה ,המתמקד בתפקידם של הלויים ,מתאר לפי תפיסתו
של יפת את גורלו של העותק הראשון של התורה שכתב משה.
מראה המקום השני ,שיפת אינו מפנה אליו בגלוי אך הוא נרמז בדבריו על 'המלכים',
הוא ככל הנראה משפט המלך (דברים יז ,יח)ְ ' :ו ָה ָיה ְכִׁש ְבּת ֹו ַעל ִּכֵּסא ַמ ְמ ַל ְכּת ֹו ְו ָכ ַתב
ל ֹו ֶאת ִמְׁש ֵנה ַהּת ֹו ָרה ַהֹּזאת ַעל ֵס ֶפר ִמִּל ְפ ֵני ַהּ ֹכ ֲה ִנים ַה ְל ִוִּים' .מראה מקום זה מתייחס
לתפקידם של הכוהנים .התודעה המשתקפת בפירוש היא תודעה מובהקת של יהודי
אורייני בן עולם האסלאם המודע לתהליכי הפקתם של כתבי יד של ספרים בכלל ,וספרי
קודש בפרט ,בעולם האסלאם .ניכר דמיון בין התפקידים שמייחס יפת ללויים ולכוהנים
ולמלכים בישראל בכל הנוגע להסדרה ולפיקוח על העתקת טפסים של התורה ,היא
ספרו של משה ,לבין מנגנון ההעתקה מטופס 'מאושר' מטעם המחבר ,שהיה מנגנון
ידוע ל הפצת כתבי יד של ספרים בימי הביניים באופן כללי ובמיוחד בעולם האסלאם18.
1 8לנושא זה בהקשר האסלאמי ראוJ. Pedersen, The Arabic Book, Princeton 1984; G.N. Atiyeh (ed.), :
