Page 169 - GK-10
P. 169

‫ ג ‪,‬גכ – א ‪,‬בכ 'ב םיכלמל ילע ןב תפי שוריפ ‪167‬‬

     ‫ייתכן שהרעיון שאחז שרף את התורה‪ ,‬המופיע בפירושי רש"י ור"י קרא‪ ,‬מסתמך‬
     ‫באופן כלשהו על הבבלי‪ ,‬סנהדרין קג ע"ב‪ ,‬המאשים את המלך אמון (ולא את אחז)‬
     ‫בש ֵרפת התורה‪[' :‬אחז בטל את העבודה] וחתם את התורה‪ ,‬שנאמר (ישעיהו ח‪ ,‬טז) צור‬
     ‫תעודה חתום תורה בלמדי‪ .‬מנשה קדר את האזכרות והרס את המזבח‪ .‬אמון [שרף את‬
     ‫התורה]‪ ,‬והעלה שממית על גבי המזבח'‪ 22.‬לעומת זאת‪ ,‬ידועה דרשה על אחז שהוא ניסה‬
     ‫להשמיד את החכמים (ראו‪ ,‬למשל‪ :‬בראשית רבה מא‪ ,‬יד‪ ,‬מהדורת תיאודור‪-‬אלבק‪ ,‬עמ'‬
     ‫‪ .)409–397‬אם כן‪ ,‬ייתכן שנוסח התלמוד שעמד לפני רש"י היה שונה מן הידוע לנו‪ ,‬או‬

                    ‫שרש"י חיבר שני פרטים אלה ויצר מעין אגדה מיישבת המיוחדת לו‪23.‬‬
     ‫רבי דוד קמחי (‪ 1235–1160‬לסה"נ) חולק על רש"י‪ .‬וכך הוא כותב בפירושו על אתר‪:‬‬

     ‫ספר התורה מצאתי בבית יי – דרשו‪ ,‬כי אחז שרף את התורה‪ ,‬והטמינו מפניו‬
     ‫ספר תורה אחר והטמינוהו תחת הנדבך‪ ,‬ועכשיו מצא חלקיהו ספר התורה הזה‪.‬‬
     ‫ורחוק הוא; שחזקיהו שבא אחריו‪ ,‬ש ִרֵּבץ תורה בישראל‪ ,‬איך לא הוציא ֹו? וכמה‬
     ‫ספרי תורה הניח חזקיהו במותו! אלא מנשה מלך זמן רב‪ ,‬שהרי מלך חמשים‬
     ‫וחמש שנה‪ ,‬ועשה 'הרע בעיני ה' כתועבות הגוים' (מלכים ב' כא‪ ,‬ב)‪ ,‬ובנה‬
     ‫מזבחות לעבודה זרה בבית ה'; והוא השכיח התורה מישראל ואין פונה אליה‪,‬‬
     ‫כי כולם היו פונים אל אלהים אחרים ואל חקות הגוים‪ ,‬ובחמשים וחמש שנה‬
     ‫נשתכחה התורה‪ .‬ועכשיו כשציוה יאשיהו לחפש בית ה' בכל אשר ימצא שם‬
     ‫בדק‪ ,‬ולהביא הכסף המובא בית ה'‪ ,‬והיה חלקיהו מחפש בהיכל ובקדש הקדשים‬
     ‫ובדביר‪ ,‬מצא ספר תורה שהיה מונח במקומו מצד הארון‪ .‬וכן הוא אומר בדברי‬
     ‫הימים ּו ְבה ֹו ִציָאם ֶאת ַהּ ֶכ ֶסף ַהּמּו ָבא ֵּבית ה' ָמ ָצא ִח ְל ִקָּיהּו ַהּ ֹכ ֵהן ֶאת ֵס ֶפר ּת ֹו ַרת‬

                                                  ‫ה' (דברי הימים ב' לד‪ ,‬יד)‪24.‬‬

     ‫רד"ק סבור שספר התורה שנמצא בימי יאשיהו הוא אחד ממספר עותקים שהטמין‬
     ‫חזקיהו במותו ולא שהוטמנו בימי אחז‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא סבור שזהו עותק אחד מני רבים‪,‬‬

      ‫‪ 	22‬במקום זה חכמים מייחסים לאחז את ביטול העבודה במקדש ואת איסור לימודה‪ ,‬ולמנשה את חיתוך‬
      ‫השמות של ה' מספרי הקודש‪ .‬ראו‪ :‬הרב א' זוריבין ואחרים (מהדירים)‪ ,‬תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטין‪,‬‬
      ‫מט‪ ,‬ניו יורק תשנ"ז‪ ,‬קג‪ .3 ,‬כותבי הפירוש מציינים שם את העובדה שרש"י (ורד"ק) כתב שאחז שרף את‬
      ‫התורה‪ .‬בנוסחים שונים של התלמוד שבדקנו בפרויקט השו"ת לא מצאנו את הנוסח המופיע אצל רש"י‪.‬‬

                                                        ‫והשוו גם‪ :‬קרקובסקי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.122‬‬
      ‫‪ 	23‬אפשרות נוספת היא שרש"י מושפע ממקור שאבד לנו‪ ,‬הטוען שאחז שרף את התורה‪ .‬לא מצאנו‬
      ‫מקבילה לרעיון מעין זה אף בילקוטים מאוחרים‪ ,‬דוגמת ילקוט שמעוני ומדרש הגדול‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬במצב‬
      ‫של זיקה בין רש"י למדרש המאוחר‪ ,‬ייתכן ששניהם סומכים על מקור עלום משותף‪ .‬אנו מודות למר ניר‬

                                                               ‫סיוון על עזרתו בבדיקת המקורות הללו‪.‬‬
                                                 ‫‪ 2	 4‬ראו‪ :‬מקראות גדולות הכתר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪.263‬‬
   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174