Page 173 - GK-10
P. 173

‫ ג ‪,‬גכ – א ‪,‬בכ 'ב םיכלמל ילע ןב תפי שוריפ ‪171‬‬

     ‫יפת מעלה גם הוא את השאלה הזאת אך מציע פתרון מקורי ושונה מן המקובל‪:‬‬
     ‫ֻחלדה אכן מנבאת את מותו המוקדם של יאשיהו כמוות בחסד האל‪ ,‬כי הוא נועד‬
     ‫לחסוך ממנו את הצער שבראיית הסבל של עמו בחורבן ובגלות‪ .‬הוא אף מוצא מקבילה‬

                           ‫סגנונית בנבואת ישעיהו המבטאת בפועל את אותה התפיסה‪:‬‬

     ‫ובמאמרה 'לכן הנני אסיפך' (!) היא מוסרת לו שהאל יסלקו במהרה‪ ,‬לא בגלל‬
     ‫שמעד אלא בשל רחמיו של האל כלפיו‪ ,‬וכדי שלא יראה את אשר הועיד האל‪.‬‬
     ‫וזאת המשמעות שהתכוונה אליה באמרה 'ונאספת אל קברותיך בשלום'‪ .‬וזה‬
     ‫דומה למאמרו של חזקיהו 'כי יהיה שלום ואמת בימי' (ישעיהו לט‪ ,‬ח)‪ .‬ונאמר‬
     ‫לאחר מכן שנהרג ומת (היינו‪ ,‬יאשיהו)‪ .‬ואנו ניישב בין שתי האמירות שם‬

                                                        ‫בעזרת האל‪ ,‬יתעלה‪.‬‬

     ‫אכן‪ ,‬בפירושו לישעיהו לט‪ ,‬ח יפת ממלא את הבטחתו ומצביע על הדמיון בין‬
     ‫הדברים שמייחס חזקיהו לישעיהו לבין נבואת חולדה ליאשיהו‪ :‬בשני המקרים משמשת‬
     ‫המילה 'שלום' לתיאור החסד היחסי שזכה לו מלך צדיק‪ ,‬אשר בעצם הסתלקותו‬

                     ‫(המוקדמת) נחסך ממנו מראה האסונות העתידים לבוא לאחר מותו‪:‬‬

     ‫למא סמע חזקיהו הדא אלתואעד ועלם אן אללה לם יפעל ד'לך פי זמאנה שכר‬
     ‫אללה כקולה טוב דבר ה' וקולה כי יהיה שלום יריד בה שלום מן אלג'לות נט'יר‬
     ‫קול יאשיהו אספת (!) וגו' וקולה ואמת יריד בה ט'הור אלדין לאנה עלם אן‬
     ‫אלג'לות ליס יכון אלא ענד פסאד אלדין וכ'פט' ‪ 31‬אלחק (=כאשר שמע חזקיהו‬
     ‫את הנבואה הזאת וידע שהאל לא יביאנה בזמנו הודה לאל באומרו טוב דבר‬
     ‫ה'‪ .‬ומאמרו כי יהיה שלום משמעו שלום מן הגלות‪ ,‬בדומה לדברי יאשיהו אספת‬
     ‫(!) וגו' ‪ 32‬ובאמרו ואמת כוונתו להופעת הצדק שהרי הוא ידע שהגלות לא תבוא‬

                                     ‫אלא עם השחתת הצדק והוזלת האמת)‪33.‬‬

‫‪ 	31‬בתעתיק ערבי יהודי קלסי צ"ל‪' :‬וכ'פץ'‪ ,‬אך חילופי ظ ב– ض נפוצים בכתבי היד הערביים‪-‬היהודיים‪.‬‬

‫‪ 	32‬נראה שכוונתו כאן למלכים ב' כב‪ ,‬כ‪ָ ' :‬ל ֵכן ִה ְנ ִני ֹא ִס ְפָך ַעל ֲא ֹב ֶתיָך ְו ֶנ ֱא ַס ְפָּת ֶאל ִק ְב ֹר ֶתיָך ְּבָׁשל ֹום ְוֹלא‬

‫ִת ְר ֶאי ָנה ֵעי ֶניָך ְּב ֹכל ָה ָר ָעה ֲאֶׁשר ֲא ִני ֵמ ִביא ַעל ַהָּמק ֹום ַהּ ֶזה ַוָּיִׁשיבּו ֶאת ַהֶּמ ֶלְך ָּד ָבר'‪.‬‬

‫‪170‬ב–‪171‬א‪.‬‬                                                                                                  ‫‪,BL‬‬  ‫‪Or.‬‬  ‫‪2501‬‬  ‫כ"י‬  ‫ראו‪:‬‬  ‫‪	33‬‬
                                                                                                         ‫ב‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178