Page 152 - GK-10
P. 152

‫‪ 150‬ר־עקירבלדנ ברימ‬

‫פיהא ישראל פי זמאן הושע בן אלה הי גלו בה בני ישראל בזמן הושע בן אלה‬
‫ִגלוה תאמה ולא יבק מנהם אלא שרדמה היא גלות שלמה‪ ,‬ולא יישאר מהם אלא‬

     ‫יסירה כאנו קד אנצאפו אלי יהודה חבורה קטנה שהצטרפה ליהודה‪69.‬‬

                    ‫ה‪ .‬מראות הנבואה שלא התגשמו‬

‫מראות הנבואה שיפת בן עלי מציין בפירושו לירמיהו כמראות שלא יתגשמו‪ ,‬כמתואר‬
‫לעיל‪ ,‬מופיעים בספר עמוס‪ ,‬ואלו הם‪' :‬יוצר ֹג ַבי' (ז‪ ,‬א–ג) ו'קרא לריב באש' (ז‪ ,‬ד–ו)‪ .‬יפת‬
‫בן עלי מבסס את טענתו שהנבואות לא התגשמו על העובדה שלא מצוין שה' פנה אל‬
‫הנביא עמוס בשאלה ' ָמה ַאָּתה ֹר ֶאה'‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לאחר תיאור המראות הללו‪ ,‬מסופר‬

      ‫בספר עמוס שהנביא ביקש מחילה מה' והאל אכן מחל לעמו וביטל את הגזרה‪.‬‬

                                          ‫‪' .1‬יֹו ֵצר ּגֹ ַבי' (עמוס ז‪ ,‬א)‬

‫המראה הראשון מבין השניים שלא התגשמו מופיע בספר עמוס בפרק ז‪ ,‬פסוקים א–ג‪:‬‬
‫'ּ ֹכה ִה ְרַא ִני ה' ֱאֹל ִהים ְו ִהּ ֵנה י ֹו ֵצר ֹּג ַבי ִּב ְת ִחּ ַלת ֲעל ֹות ַהּ ָל ֶקׁש‪ְ ,‬ו ִהּ ֵנה ֶל ֶקׁש ַא ַחר ִּגּ ֵזי ַהֶּמ ֶלְך‪.‬‬
‫ְו ָה ָיה ִאם ִּכּ ָלה ֶל ֱאכ ֹול ֶאת ֵעֶׂשב ָהָא ֶרץ ָו ֹא ַמר ה' ֱאֹל ִהים ְס ַלח ָנא ִמי ָיקּום ַי ֲע ֹקב‪ִּ ,‬כי ָק ֹטן‬
‫הּוא‪ִ .‬נ ַחם ה' ַעל ֹזאת ֹלא ִת ְה ֶיה ָא ַמר ה' '‪ .‬יפת בן עלי מתאר את ה ֹג ַבי כסוג של ארבה‪,‬‬
‫חרגול‪ ,‬אשר ה' יצר ֹו יש מאין‪ ,‬ומסביר שהדבר מנוגד לטבע ונעשה בדרך נס‪ :‬לא הייתה‬
‫רוח שהביאה אותו‪ ,‬והוא נוצר עם עליית הלקש מן האדמה‪ ,‬בערך בסוף חודש טבת‪.‬‬
‫אחרי כן‪ ,‬בחודש ניסן‪ ,‬לאחר שהלקש צמח שוב בעקבות ירידת הגשמים‪ ,‬חזר והופיע‬

  ‫ה ֹג ַבי ושוב אכל את הלקש‪ ,‬אבל הפעם הוא אבד כליל ולא יצמח שוב‪ .‬להלן דבריו‪70:‬‬

               ‫תרגום‬                                ‫המקור הערבי‬
‫באומרו 'והנה יוצר ֹג ַבי' כוונתו שהוא‬    ‫פקו' והנה יוצר גבי יריד בה אנה ראי‬
‫ראה מין ארבה‪ ,‬והוא סוג של חגב ששמו‬
                                            ‫ִגנדב והו נוע מן אל ִגראד אסמה ֹג ַבי‪.‬‬
                                ‫ֹג ַבי‪.‬‬
‫וריבון העולמים הביאו בזמן [כלשהו]‬        ‫וקד אחדה רב אלעא' ללוקת מן ג'יר ריח‬
‫בלא רוח שדחפה אותו ממקומו‬                ‫דפעתה מן מוצ'עה ו ִגאת בה תם ערף‬
‫והביאה אותו‪ .‬אחר כך הודיע שהוא‬           ‫אנה גאבה פי אול צעוד זרע אללקיש‬

‫‪ 	69‬בפירושו לירמיהו לא‪ ,‬ז–ח‪ ,‬מסביר יפת שאלה מעשרת שבטי ישראל שהתפללו וביקשו מה' שיושיעם‬
               ‫ניצלו מהגלות והצטרפו לממלכת יהודה‪ .‬ראה‪ :‬ונדקוס (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪.139–138‬‬

             ‫‪ 7	 0‬פירוש יפת לעמוס‪ ,‬כ"י סנט פטרסבורג‪( RNL: Yevr.-Arab. I 298 ,‬סרט ‪ ,)54886‬דף ‪114‬א‪.‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157