Page 148 - GK-10

‫‪ 146‬ר־עקירבלדנ ברימ‬

‫מדמה את גלות ישראל לחומת אנך‪ .‬ואולם‪ ,‬ייתכן שפירושו של 'אחד הפרשנים' המוצג‬
‫לפנינו הוא הרחבה לפירושו של אלקומסי‪ :‬על פי פירוש זה‪ ,‬ה' לא יתייחס לתחינותיהם‬
‫של ישראל בזמן הגלות‪ ,‬ואילו על פי פירושו של אלקומסי‪ ,‬האנך הוא דימוי לגלות‬

‫ישראל‪56.‬‬
‫בדומה לאלקומסי וליפת בן עלי‪ ,‬אף ר' אברהם אבן עזרא מסביר ש'אנך' משמעו‬
‫'עופרת'‪' :‬אנך אין לו רע ובלשון ישמעאל עופרת‪ .‬והטעם‪ :‬כי אשים חומת עופרת בקרב‬
‫עמי ולא אעבור לראותו – דרך משל‪ .‬ויש אומ' כי "עבור" (עמוס ז‪ ,‬ח) כמו‪" :‬ותפארתו‬

‫עבור על פשע" (משלי יט‪ ,‬יא)'‪57.‬‬
‫ההסבר השני של המראה מבוסס אף הוא על העיקרון שאפשר להמיס עופרת‬
‫באש בקלות יחסית‪ .‬לפי הסבר זה‪ ,‬חומת האנך היא דימוי לישראל החוטא‪ ,‬והוא יימס‬
‫מחמת ה'‪ ,‬הנמשל לאש‪ .‬הדבר ייעשה באמצעות מלאך שיתייצב מעל ישראל ובידו אנך‬
‫מעופרת ויכה בבני ישראל כל עוד הם חוטאים‪ .‬יפת בן עלי מסביר שאילו היה האנך‬
‫מברזל או מנחושת‪ ,‬היו בני ישראל מוכים בידי המלאך עד לאבדון‪ .‬מכיוון שה' מעוניין‬
‫להכות את בני ישראל רק במידה‪ ,‬כדי ש ִייראו מפניו וישובו לדרך הנכונה‪ ,‬על האנך‬

‫להיות עשוי עופרת‪ .‬להלן דבריו של יפת בן עלי‪58:‬‬

‫תרגום‬ ‫המקור הערבי‬
‫ו[באשר ל]דבר השני ב'חומת אנך'‪,‬‬ ‫ואלקול אלתאני פי חומת אנך קיל אן‬
‫נאמר שחומת אנך הם ישראל‪ .‬והראה‬ ‫חומת אנך הם ישראל פאוראה מלאך‬
‫לו מלאך ניצב על חומה מאנך מכיוון‬ ‫מנתצב עלי סור מן אנך לאנה הודא‬
‫שהנה הוא יילחם בישראל‪ .‬והמשילם‬ ‫יחארב ישראל ומתלהם בחומת אנך‬
‫בחומת אנך מכיוון שהם יימסו מחמת‬ ‫לאנהם ידובו מן חמת יוי' אלממתלה‬
‫האל‪ ,‬המומשלת לאש‪ .‬אחר כך הראה‬ ‫באלאש תם אוראה מא ביד אלמלאך והו‬

‫לדיון בשיטת אלקומסי בפרשנות הנבואה ראה‪ :‬נ' גורדון‪' ,‬האומנם רק משמעות אחת למקרא? עיון‬
‫בגישתו הפרשנית של דניאל אלקומסי ב"פתרון שנים עשר"'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬עו (תשס"ז)‪ ,‬עמ' ‪ ;414–385‬פוליאק‬

‫ושלוסברג (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪.82–74‬‬
‫‪ 5 6‬על הסתמכותו של יפת על אלקומסי כ'אחד הפרשנים' מלמדים גם פוליאק ושלוסברג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.78–75‬‬
‫‪ 5 7‬סימון‪ ,‬אבן עזרא (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪ ,245‬שורות ‪ .17–14‬אוריאל סימון מסביר‪' :‬הראב"ע אינו מאזכר‬
‫את יפת‪ ,‬אך ברי שהוא מאמץ כאן וב"שיטה האחרת" את ביאורו הראשון‪ ,‬תוך הצעת שני ביאורים‬
‫חילופיים ל"עבור"‪ :‬אם הוא בא בהוראה ציורית‪ ,‬אזי תמנע חומת האנך בעד ה' להתקרב אל עמו‪ ,‬ואם‬
‫הוא בא בהוראה קונקריטית – אזי מבטאת חומת העופרת את סירובו של ה' להוסיף ולמחול לישראל'‬

‫(שם‪ ,‬הערה ‪.)15‬‬
‫‪ 5 8‬פירוש יפת לעמוס‪ ,‬כ"י סנט פטרסבורג‪( RNL: Yevr.-Arab. I 298 ,‬סרט ‪ ,)54886‬דף ‪115‬ב‪.‬‬