Page 145 - GK-10
P. 145

‫סומעבו והימריב האובנה למראות ילע ןב תפי שוריפב הוושמ ןויד ‪143‬‬

‫המקור הערבי תרגום‬

‫ודע שהוא כלל ביחידה זו מה שעשה‬       ‫ואעלם אנה ג'מע פי הדה אלפצל מא‬
‫ִאתם בבית שני [ומה ש]יעשה ִאתם‬       ‫פעל מעהם פי בית שני סיפעלה מעהם‬
‫בעתיד‪ .‬ואומרו 'אשר שלחתי' מורה‬       ‫פי עתיד פקו' אשר שלחתי ישיר בה אלי‬
‫בכך ְלמה שעשה ִאתם בבית שני‪ .‬אחר‬     ‫מא פעלה מעהם פי בית שני תם דכר‬
‫כך מסר את שיעשה בהם בעתיד ואמר‬       ‫מא יפעלה מעהם לעתיד פקאל פי ועדה‬
‫בהבטחתו‪' :‬ושמתי עיני עליהם לטובה'‬    ‫ושמתי עיני עליהם לטובה יעני יראעי‬
‫(ירמיהו כד‪ ,‬ו)‪ ,‬כלומר ישמור עליהם‬    ‫אחואלהם פי אל ִגליה וכמא ועדהם לם‬

‫ירפך ולא ישחי' ולא ישכח תם ערף אנה בגולה‪ ,‬וכמו שהבטיח להם‪' :‬לא ירפך‬
‫ירדהם מן אלגלות אלי ארצ'הם וקו' ולא ישחיתך ולא ישכח' (דברים ד‪ ,‬לא)‪.‬‬
‫ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש אחר כך הוא מלמד שישיבם מן הגלות‬

‫לא שּך פיה אנה עתיד ואיצ'א ונתתי אל ארצם‪ .‬ואומרו‪' :‬ובניתם ולא אהרס‬
‫להם לב לדעת אתי הו איצ'א עתיד ונטעתים ולא אתוש' (ירמיהו כד‪ ,‬ו)‪ ,‬אין‬
‫ספק בכך ש[כוונתו] לעתיד וגם 'ונתתי‬

‫להם לב לדעת אותי' (שם כד‪ ,‬ז) הוא גם‬
                              ‫עתיד‪.‬‬

                                                               ‫‪ .4‬אנך (עמוס ז‪ ,‬ז–ח)‬

‫בדומה לפירושיו של יפת בן עלי למראות בספר ירמיהו‪ ,‬ניתן לצרף לדיון גם את פירושו‬

‫למראה השלישי‪ ,‬המתואר בעמוס ז‪ ,‬ז–ח‪ֹ ּ' :‬כה ִה ְרַא ִני ְו ִהּ ֵנה ה' ִנָּצב ַעל ח ֹו ַמת ֲא ָנְך‪ּ ,‬ו ְב ָיד ֹו‬
‫ֲא ָנְך‪ַ .‬וֹּיא ֶמר ה' ֵא ַלי ָמה ַאָּתה ֹר ֶאה ָעמ ֹוס ָו ֹא ַמר ֲא ָנְך‪ַ ,‬וֹּיא ֶמר ה' ִה ְנ ִני ָׂשם ֲא ָנְך ְּב ֶק ֶרב ַעִּמי‬
‫ִיְׂש ָר ֵאל ֹלא א ֹו ִסיף ע ֹוד ֲעב ֹור ל ֹו'‪ .‬יפת בן עלי טוען שהמראה מייצג נבואה שתתגשם‬

    ‫בעתיד‪ ,‬שכן גם במקרה שלפנינו ה' שואל את הנביא מה הוא רואה‪ .‬להלן דבריו‪44 :‬‬

               ‫תרגום‬                            ‫המקור הערבי‬
‫סלח בשתי הפעמים הראשונות ולא‬         ‫קד כאן צפח פי אלדפעתין אלאולתין‬
‫חזרו ישראל למוטב‪ .‬והראה לו בפעם‬      ‫ולא‪ 45‬יתובו ישראל פאוראה פי אלדפעה‬
‫השלישית מלאך ניצב על חומה מאנך‪,‬‬      ‫אלתאלתה מלאך‪ 46‬מנתצב עלי סור מן‬
‫כלומר עופרת‪ ,‬וביד המלאך חלק של‬       ‫אנך והו רצאץ וביד אלמלאך קטעה אנך‬
‫אנך‪ .‬וכאשר הראה לו זאת‪ ,‬לא יכול היה‬  ‫פענד מא אוראה דלך לם ימכן אלנבי אן‬

‫‪ 4	 4‬פירוש יפת לעמוס‪ ,‬כ"י סנט פטרסבורג‪( RNL Yevr.-Arab. I 298 ,‬סרט ‪ ,)54886‬דף ‪.115‬‬
                                                                ‫‪ 4	 5‬שם‪ :‬מנה הו‪.‬‬

                                                              ‫‪ 	46‬שם‪ :‬הודא אנא‪.‬‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150