Page 141 - GK-10
P. 141
סומעבו והימריב האובנה למראות ילע ןב תפי שוריפב הוושמ ןויד 139
אברהם אבן עזרא ( 1167–1093לערך) מסביר את מראהו של מקל השקד בדומה
ליפת בן עלי ,וגם הוא מוצא קשר בין מראה 'כלוב קיץ' שבספר עמוס לבין מראה 'מקל
שקד' שבירמיהו א ,יא .ייתכן שאבן עזרא הושפע מיפת בן עלי הן בקשר שבין דברי האל
' ָמה ַאָּתה ֹר ֶאה' לבין מימוש הנבואה ,הן לגבי משמעות המילה 'שקד' .וכך מסביר אבן
עזרא בפירושו לעמוס ח ,ב' :הכל בדרך מראות נבואה ,כאשר אמר לירמיהוָ " :מה ַאָּתה
ֹר ֶאה?" ואמר" :מקל שקד" וענה "כי שוקד אני"" ,שוקד" – לא אזוז ולא אסור עד עשיתי
את דברי' 28.התייחסות דומה אנו מוצאים גם אצל אבן ג'נאח (תחילת המאה האחת
עשרה) ,המתרגם את המילה 'שקד'' :לזום'29.
רבי יהודה אבן בלעם ( )1070–1000בפירושו לספר ירמיהו מתרגם את המילים
'מקל שקד' – ענף מעץ השקד ,ומסביר שביטוי זה מסמל התמדה' :עצא לוז מת'ל
בטנים ושקדים ואשתק מן אצלה כי שקד אני על דברי ומענאה אלתאכיד ואלמלאזמה'
(='מקל שקד' כמו 'בטנים ושקדים' (בראשית מג ,יא) ומשורש זה' :כי שקד אני על דברי'
ומשמעותו ודאות והתמדה) 30.גם רד"ק ,רש"י ור"י קרא מציעים פירוש דומה ,שהמקל
הוא מעץ השקד ,אך מסבירים שמשמעות המילה 'שקד' היא המהירות שבה יתבצעו
הדברים31.
דומה לכך תרגומו ופירושו של הלשונאי הקראי בן המאה העשירית דוד בן
אברהם אלפאסי ,אשר חיבר את המילון המקראי העברי-הערבי הראשון 'כתאב ג'אמע
אלאלפאט' ' .אלפאסי מתרגם 'מקל שקד'' :עצא לוז' ,ומסביר ש'לזום' פירושו 'דבקות',
'התמדה' .הוא מדגיש את הדמיון בין המילה 'שקד' (העץ) לבין המילה 'לשקד':
וישקד יי .ועל גדיש ישקוד .לשקד על דלתתי .כלה לזום .ומן דלך מקל שקד עצא
לוז ולמעני אשתבאה אללגה פי אלעבראני קאל כי שקד אני' (=וישקד ה' [דניאל
ט ,יד] .ועל גדיש ישקוד [איוב כא ,לב] .לשקד על דלתתי .כולם דבקות .ומכך
2 8סימון ,אבן עזרא (לעיל ,הערה ,)21עמ' .251על השפעת יפת על ראב"ע ,ראה :א' סימון ,ארבע גישות
לספר תהלים מר' סעדיה גאון עד ר' אברהם אבן עזרא ,רמת גן תשמ"ב ,עמ' ;139 ,126פוליאק ושלוסברג
(לעיל ,הערה ,)6עמ' 98–97וההפניות שם; נדלר-עקירב (לעיל ,הערת פתיחה) ,עמ' .146–139
29ספר הרקמה (כתאב אללמע) לר' יונה אבן ג'נאח ,בתרגומו העברי של ר' יהודה אבן תיבון ,בעריכת מ'
וילנסקי ,ברלין תרפ"ט ,עמ' קכט ,שורה ,20והערה .6
30פ' מערבי ,פירוש ר' יהודה אבן בלעם לספר ירמיהו ,רמת-גן תשס"ב ,עמ' .20
31רד"ק' :להיות משל על הפורענות העתידה לבוא על ישראל שתבוא להם במהרה ,כמו שעץ השקד ממהר
לפרוח יותר משאר העצים .לפיכך נקרא שקד ,כי השקידה – עניין המהירות וההשתדלות בדבר'; רש"י:
'השקד הזה הוא ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות .אף אני ממהר לעשות דברי'; ר"י קרא' :של
פירות שקדים .ולכן נקרא שמן שקדים ,שמקדימין פירותיהן לכל הפירות" .כי שוקד אני" – כי ממהר אני
על דברי לעשותו' (מקראות גדולות הכתר :ספר ירמיהו ,בעריכת מ' כהן ,ירושלים תשע"ב ,עמ' .)5–4
