Page 143 - GK-10
P. 143

‫סומעבו והימריב האובנה למראות ילע ןב תפי שוריפב הוושמ ןויד ‪141‬‬

‫יפת בן עלי אף מסביר מדוע תיאר הנביא שהסיר מוצב על תנור ובו אש אף על פי‬
‫שהתנור והאש כלל אינם מצוינים בפסוק‪ .‬לטענתו‪ ,‬הכתוב קיצר בדבריו משום שניתן‬
‫להבין את המראה ולהשלים את הפרטים שאינם מוזכרים על ידי שימוש בהיגיון‬
‫מושכל‪ 38.‬הסברו מבוסס על העובדה שהסיר איננו מתנפח אלא האש היא זו שמתגברת‬
‫ומתנפחת‪ .‬האש המתנפחת היא אש מטפורית‪ ,‬המסמלת את הרעה שתבוא בדמותו‬

                                                              ‫של נבוכדנצר‪39 :‬‬
                ‫המקור הערבי תרגום‬

‫ודע שאומרו 'סיר נפוח' מצריך הוספה‪,‬‬  ‫ואעלם אן קו' סיר נפוח [י]חתא ִג אלי‬
‫והיא שבמציאות הסיר איננו מתנפח‬      ‫זיאדה והו אן פי אלחקיקה ליס תנפך‬
‫אלא האש מתנפחת‪ ,‬אבל הוא [העורך]‬     ‫אלקדר ואנמא ינפך אלנאר לכנה‬
‫החסיר זאת שכן המשמעות מורה על כך‪.‬‬
‫והאש בשפה העברית מוזכרת או‬                  ‫אכ'תצרהא ואלמעני דל עליהא‬
‫על דרך ההמשלה‪ ,‬כאומרו‪' :‬אש‬          ‫ואלנאר פי לג'ה אלעבראני קד תדכר‬
‫לא נפח' (איוב כ‪ ,‬כו)‪' ,‬כי אש יצאה‬   ‫אדא כאן עלי סביל אלתמתיל כקו' אש‬
‫מחשבון' (במדבר כא‪ ,‬כח; ירמיהו מח‪,‬‬   ‫לא נפח כי אש יצאה מחשבון וקו' מצפון‬
‫מה)‪ .‬ואומרו‪' :‬מצפון תפתח הרעה'‬      ‫תפתח הרעה ישיר בה אלי מקל שקד‬
‫מתכוון בכך ל'מקל שקד'‪ ,‬אשר משם‬      ‫אלדי מן תם יט'הר נבוכדנצר ויפתח‬
‫יופיע נבוכדנצר ויכבוש את העולם‪.‬‬
                                                               ‫אלעאלם‬

                                    ‫‪ .3‬דודאי תאנים (ירמיהו כד‪ ,‬א–ג)‬

‫בדומה לשני מראות הנבואה שבירמיהו א‪' ,‬מקל שקד' ו'סיר נפוח'‪ ,‬גם במראה הנבואה‬
                     ‫שבירמיהו כד‪ ,‬א–ג‪ ,‬פונה האל לנביא בשאלה ' ָמה ַאָּתה ֹר ֶאה'‪:‬‬

‫ִה ְרַא ִני ה' ְו ִהּ ֵנה ְׁש ֵני ּדּו ָד ֵאי ְת ֵא ִנים מּו ָע ִדים ִל ְפ ֵני ֵהי ַכל ה'‪ַ ,‬א ֲח ֵרי ַה ְגל ֹות ְנבּו ַכ ְד ֶראַּצר‬
‫ֶמ ֶלְך ָּב ֶבל ֶאת ְי ָכ ְנ ָיהּו ֶבן ְיה ֹו ָי ִקים ֶמ ֶלְך ְיהּו ָדה ְו ֶאת ָׂש ֵרי ְיהּו ָדה ְו ֶאת ֶה ָח ָרׁש ְו ֶאת‬
‫ַהַּמ ְסּ ֵגר ִמירּוָׁש ִַלם ַו ְי ִב ֵאם ָּב ֶבל‪ַ .‬הּדּוד ֶא ָחד ְּת ֵא ִנים ֹטב ֹות ְמ ֹאד ִּכ ְת ֵא ֵני ַהַּבּ ֻכר ֹות‪,‬‬
‫ְו ַהּדּוד ֶא ָחד ְּת ֵא ִנים ָרע ֹות ְמ ֹאד ֲאֶׁשר ֹלא ֵתָא ַכ ְל ָנה ֵמ ֹר ַע‪ַ .‬וֹּיא ֶמר ה' ֵא ַלי ָמה ַאָּתה‬

‫‪ 	38‬על השקפתו של יפת‪ ,‬שהעורך נוהג להשמיט מרכיבים מסוימים במשפט‪ ,‬ראה‪ :‬פוליאק ושלוסברג (לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪ .58–55‬על תפיסת העורך בפירושיו של יפת ראה‪ :‬ח' בן‪-‬שמאי‪' ,‬על "מדון" בפרשנות‬
‫המקרא הערבית‪-‬היהודית'‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪ :‬מחקרים בתולדות ישראל מוגשים לאברהם גרוסמן‪,‬‬

‫בעריכת י' הקר‪ ,‬ב"ז קדר וי' קפלן‪ ,‬ירושלים תש"ע‪ ,‬עמ' ‪ ;99–85 ,76–73‬פוליאק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)6‬עמ'‬

                                                                                   ‫‪.410–403‬‬

                         ‫‪ 	39‬פירוש יפת לירמיהו‪ ,‬כ"י סנט פטרסבורג‪( EVR. I 570 ,‬סרט ‪ ,)54549‬דף ‪6‬א‪.‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148