Page 139 - GK-10
P. 139

‫סומעבו והימריב האובנה למראות ילע ןב תפי שוריפב הוושמ ןויד ‪137‬‬

     ‫הרעיון שדברי האל הם מעין צופן שהנביא צריך לפענח מצוי בפירושו של מ' וייס‬
                                                                     ‫לעמוס ז‪ ,‬ז–ח‪:‬‬

     ‫שאלת ה' באה כדי להבהיר שהמכוון ב'אנך' שעמוס רואה במראה אינו מה‬
     ‫שהוא – דוגמת כל אדם אחר – רואה בו‪ .‬כלומר‪ ,‬לא בשורת בנייה נרמזת‬
     ‫באנך אלא הודעה על בדיקה‪ ,‬היינו עריכת משפט וחריצתו‪ ,‬שמשמעה למעשה‬
     ‫הוא הריסה‪ .‬השוני המבני‪ ,‬הסגנוני והספרותי שבין התיאור הזה (והבא) ובין‬
     ‫השניים הקודמים משקף את הכוונה להפעיל את הכוחות האינטלקטואליים‬
     ‫והאמוציונאליים שבחידה‪ .‬ובצדק‪ ,‬שכן עם המראה השלישי מגיעה יחידה זו‬

                                      ‫של תיאורי המראות לעניינה‪ ,‬למטרתה‪22.‬‬

     ‫וייס טוען אפוא שניתן לראות בפניית ה' לנביא צופן או חידה‪ ,‬אלא שפתרון הצופן‪,‬‬
     ‫על פי הבנתו‪ ,‬הוא פענוח המראה ולא הסקת מסקנה שהאל לא יסלח לעמו‪ .‬י' הופמן‪,‬‬
     ‫לעומת זאת‪ ,‬מסביר שהמילים 'מה אתה ראה' הן אות פתיחה לחזון נבואי המצוי אצל‬

                                         ‫נביאים שונים‪ ,‬דוגמת עמוס‪ ,‬ירמיהו וזכריה‪23.‬‬
     ‫ההסבר השני של יפת‪ ,‬בדבר רוממות שבחו של הנביא‪ ,‬אינו מופיע אצל הפרשנים‬
     ‫המודרנים במשמעות שאליה כיוון יפת‪ .‬בדומה לדעת רד"ק‪ ,‬גם פרשנים אלה מסבירים‬
     ‫את המילים 'היטבת לראות' כדברי שבח לנביא על שזיהה את החפץ‪ ,‬אך לא כדברי שבח‬
     ‫על הבנת המשמעות של המראה או של הצופן שרק הנביא יכול לפענחו‪ .‬בהסבירו את‬
     ‫המילים 'היטבת לראות' קובע י' הופמן‪' :‬השבח כול – על עצם ראיית המקל‪ ,‬שאינו‬
     ‫במציאות אלא בחזון ואדם רגיל אינו יכול לראותו‪ ,‬ועל זיהויו כשקד למרות שאין בו‬
     ‫סימן היכר'‪ 24.‬גם הרעיון שיש קשר בין מראה הנבואה לבין העובדה שהנביא לא התחנן‬
     ‫למחילה מה' מצוי בפרשנות המודרנית‪ .‬ש' פאול מסביר‪ ,‬שהנביא מזהה את החפץ שה'‬
     ‫מבקש ממנו לראות‪ ,‬אך מכיוון שאיננו מצליח לפענחו‪ ,‬אין הוא מבקש מה' מחילה‬

                                                                       ‫עבור עמו‪25.‬‬

      ‫‪ 	22‬מ' וייס‪ ,‬ספר עמוס‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ .221‬לדיון משווה של שני המראות הראשונים בספר עמוס‬
           ‫ושל שני המראות הבאים אחריהם‪ ,‬תוך הצגת דעות של פרשנים שונים‪ ,‬ראה‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪.215–213‬‬
                       ‫‪ 2	 3‬י' הופמן‪ ,‬מקרא לישראל‪ :‬ירמיהו‪ ,‬א‪ :‬פרקים א–כה‪ ,‬תל‪-‬אביב תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.117–116‬‬

      ‫‪ 2	 4‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .117‬לעומת זאת‪ ,‬ב' לאו וח' מאק מסבירים שדבריו של האל 'היטבת לראות' אינם דברי שבח‬
      ‫לנביא אלא פרשנות לחזון‪ ,‬ומשמעו שהנביא ראה חזון המבשר טוב‪ .‬ראה‪ :‬ב' לאו‪ ,‬ירמיהו‪ :‬גורלו של‬

        ‫חוזה‪ ,‬תל‪-‬אביב תש"ע‪ ,‬עמ' ‪ ;41‬ח' מאק‪' ,‬מקל שקד אני ראה'‪ ,‬בית מקרא‪ ,‬לט (תשנ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.271–270‬‬
              ‫‪ 	25‬מקרא לישראל‪ :‬עמוס עם מבוא ופירוש‪ ,‬מאת ש"מ פאול‪ ,‬תל אביב תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.119 ,114–113‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144