Page 147 - GK-10
P. 147

‫סומעבו והימריב האובנה למראות ילע ןב תפי שוריפב הוושמ ןויד ‪145‬‬

‫המקור הערבי תרגום‬

‫אחד הפרשנים אמר ש'חומת אנך' היא‬      ‫קאל בעץ' אלמפסרין אן חומת אנך הו‬
‫מחיצה בין האל יתעלה לבין ישראל‬       ‫ח ִגאב בין אללה תע' ובין ישראל מתל‬
‫כמו החומה אשר מפרידה בין העיר‬        ‫אלסור אלדי יפצל בין אלמדינה ובין‬
‫ובין פרוורי העיר‪ 54.‬והראה שזו מחיצה‬  ‫אלרבץ' ואורא אנה ח ִגאב מן רצאץ‬
‫מעופרת ואינה חומת נחושת ולא חומת‬     ‫וליס הו חומת נחשת ולא חומת ברזל‬
‫ברזל אשר אינה נמסה‪ ,‬אלא היא אנך‪,‬‬     ‫אלדי לא ידוב בל הו אנך וקיל מן אלנאר‬
‫ונאמר שהאש ממיסה אותו‪ .‬והמחיצה‬       ‫ידוובה והדא אלח ִגאב הו ג'צ'ב רב אלעא'‬
‫הזאת היא כעס ריבון העולמים‪ ,‬אשר‬      ‫אלתי הסתיר בו רחמיו מן ישראל ומתלה‬
‫הסתיר בו רחמיו מישראל‪ .‬והמשיל‬        ‫באנך לאנה יזול באלתובה פקאל לה יא‬
‫אותה לאנך מכיוון שניתן להסירו‬        ‫עמוס הודא אנא א ִגעל הדא אלח ִגאב‬
‫באמצעות החזרה בתשובה‪ .‬ואמר לו הוי‬    ‫פי וסט ישראל חתי לא אלתפת אליהם‬
‫עמוס הנה אני יוצר את המחיצה הזאת‬     ‫פי וקת שדאידהם ולא ארחמהם חתי‬
‫בקרב ישראל כדי שלא אשים לב אליהם‬     ‫יתמכן מנהם אלעדו ויקתלהם וי ִגליהם‬
‫בזמן מצוקותיהם ולא ארחם עליהם‬        ‫מן אלבלד חתי תסתוחש ביעהם אלתי‬
‫עד שיגבר עליהם האויב ויהרגם ו ַיגלה‬  ‫כאנו י ִגתמעו אליה והי ממלוה מנהם‬
‫אותם מן הארץ עד שתהיינה שוממות‬
‫הבמות שלהם אשר היו מתכנסים בהן‬                                 ‫פתסתוחש‬
‫והן מלאות בהם – והרי שיהיו שוממות‪.‬‬

‫ייתכן ש'אחד הפרשנים' הוא אלקו ִמסי‪ ,‬ועל כן נציג את דעתו ביתר הרחבה‪ .‬אלקומסי‬
‫פירש את משמעות המילה 'אנך' הן מבחינה מילולית הן מבחינה מטפורית‪ ,‬והסביר‬
‫שזוהי חומה העשויה עופרת חזקה והיא נמשלה לגלות של עם ישראל‪' :‬בנבואה חומת‬
‫אנך והו אלרצאץ ואלאסרוף היא עפרת החזקה והיא דמות חומה אשר ראה בנבואה‪.‬‬

                       ‫ופתרונו גלות ישראל כמסגר חומת אנך שלא יוכלו לצאת'‪55.‬‬
‫אמנם‪ ,‬נראה כי הדמיון בין שני הפירושים קיים רק ביחס לחומר שממנו עשוי האנך‪,‬‬
‫משום שיפת בן עלי מציג פירוש המדמה את זעמו של האל לחומת אנך ואילו אלקומסי‬

‫‪ 	54‬פרשנות זו עולה בקנה אחד עם המציאות שהייתה קיימת באותה התקופה‪ .‬ראה מאמריו של ח' בן‬
‫שמאי בנושא‪ ,‬שבהם הוא קובע שהקראים בירושלים ישבו במקום מוקף חומה‪ .‬ראה‪ :‬ח' בן שמאי‪,‬‬
‫'מידע חדש על מקומה של שכונת הקראים בירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה'‪ ,‬שלם‪ ,‬ו (תשנ"ב)‪,‬‬

        ‫עמ' ‪ ;313–305‬הנ"ל‪' ,‬לתולדות השכונה הקראית בירושלים'‪ ,‬קתדרה‪( 70 ,‬תשנ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.66–62‬‬
‫‪ 5	 5‬דניאל אלקו ִמסי‪ ,‬פתרון שנים עשר‪ ,‬מהדורת י"ד מרקון‪ ,‬ירושלים תשי"ח‪ ,‬עמ' ‪ .37‬אלקומסי מבאר‬
‫בפירושו את משמעות הביטוי 'חומת אנך' כ'עופרת' באמצעות שתי מילים‪ :‬המילה הערבית 'רצאצ'‬

‫והמילה 'אסרף' שמוצאה פרסי‪ .‬ראה‪ :‬محمدابنمنظور‪,‬لسانالعرب‪,‬بيروت‪,1990‬المجلدالتاسع‪,‬ص‪.150.‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152