Page 16 - GK-10

‫‪ 14‬םייח ריפוא‬

‫ואלדה; ‪ )PL1:28, PL2:13‬והאחרת נקראת מאדר (‪ .)PL2:13‬ניתן להבין באיזו עיר‬
‫נמצאת כל אחת ואחת מהן וכן להתחקות אחר בני משפחה או מכרים אחרים בעזרת‬
‫קטע הברכות המופיע בסוף ‪' :PL2‬מסור אלף שלומות לאם היקרה‪ ,‬יחי ָה אל‪ .‬מהנאז‬
‫מוסרת אלף שלומות לאדון הנעלה‪ ,‬אבו נצר‪ ,‬יחיהו אל‪ .‬האם מוסרת שלום לאחיות‪.‬‬
‫אבו סלימ[א]ן מוסר אלפי שלומות לדויד יוסף‪ ,‬יחיהו אל‪ .‬מסור שלום לכל חברינו‪ .‬מסור‬

‫שלום למשה'‪9.‬‬
‫מפסקה זו ניתן להבין שהאם המכונה וילדה נמצאת בבאמיאן‪ ,‬שכן הנמען מתבקש‬
‫למסור לה דרישת שלום‪ ,‬ואילו זו המכונה מאדר נמצאת עם יאיר ב ֹגזנה והיא ככל‬
‫הנראה אמו הביולוגית‪ .‬בנוסף לאחות ולשתי האמהות נזכרים בקטע הברכות אנשים‬
‫נוספים‪ ,‬אך אין לדעת בשלב זה אם היו בני משפחה או מכרים‪ :‬ב ֹגזנה – מהנאז ואבו‬

‫סלימ[א]ן‪ ,‬בבאמיאן – דויד [בן] יוסף ומשה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מתוכן המכתבים ומפרטי המשלוח עולה כי שני המכתבים הנזכרים נשלחו‬
‫מן העיר ֹגזנה אל באמיאן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אבו נצר ובנו ישבו בעיר באמיאן ויאיר‬
‫ב ֹגזנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין באפשרותנו לדעת אם יאיר הוא תושב ֹגזנה במקור‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הוא‬
‫מסביר כי הוא נאלץ להישאר ב ֹגזנה מן הסיבות שנמנו לעיל; מצד אחר‪ ,‬נראה כי קרובי‬

‫משפחתו‪ ,‬ובראשם האם (מאדר)‪ ,‬נמצאים ב ֹגזנה‪.‬‬
‫ֹגזנה הייתה מרכז פוליטי וכלכלי חשוב בשל היותה מקום מושבה של השושלת‬
‫ה ֹגזנוית‪ ,‬שבראשית המאה האחת עשרה הייתה בשיא כוחה‪ 10.‬מיכאל זנד מביא עדויות‬
‫לנוכחות של יהודים בעיר זו ממספר מקורות היסטוריים‪ .‬למשל‪ ,‬משה אבן עזרא (נפטר‬
‫‪ 1140‬בערך) ציין כי ב ֹגזנה ישנם ארבעים אלף יהודים‪ ,‬ובנימין מטודלה (המחצית השנייה‬
‫של המאה השתים עשרה) כתב כי מספר היהודים בעיר הוא 'כמו פ' אלף'‪ 11.‬עדות נוספת‬
‫לנוכחותם של יהודים בעיר ֹגזנה היא אזכור 'היהודים של הזמן הזה' בדיון על מועדי‬
‫ישראל בחיבור 'זין אל‪-‬אח'באר' מאת ההיסטוריון המוסלמי אבו סעיד עבד אל‪-‬חי בן‬
‫ֹצחאּך גרדיזי (ראשית המאה האחת עשרה)‪ .‬גרדיזי ישב ככל הנראה בעיר ֹגזנה‪ ,‬וייתכן‬

‫ששאב את ידיעותיו על מועדי ישראל מיהודי העיר‪12.‬‬

‫‪' 9‬אל' שלמא כוני ‪ /‬וילדה עזיז רא יח' אל מהנאז אל' שלמא כונד כואצה אפצל אבונצר רא יח' אל מאדר‬
‫שלמא כנד ‪ /‬כואהרן רא שלמא כונד אל' שלמא כונד אבו סלימן דויד יוסף רא יח' אל המה דוסאתן מא‬

‫רא ‪ /‬שלמא כוני משה רא שלמא כוני' )‪.(PL2:12–15‬‬
‫‪C.E. Bosworth, ‘The Early Ghaznavids’, The Cambridge History of Iran, 4, Cambridge 1975, pp. 10‬‬

‫‪169–170‬‬

‫‪ 1 1‬זנד (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.13‬‬
‫‪ 1 2‬זנד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬