Page 18 - GK-10
P. 18

‫‪ 16‬םייח ריפוא‬

‫היה דפוס הגירה של יהודים‪ ,‬וגם אחרים נעו ממערב למזרח? לעת עתה אין הכתבים‬
                                            ‫מוסרים לנו מידע נוסף על שאלה זו‪.‬‬

                                                    ‫‪ .3‬משלח יד‬

‫מתוכן המסמכים ומאופיים עולה כי אבו נצר בן דאניאל ובנו‪ ,‬אבו אל‪-‬חסן סימן‪-‬טוב‪,‬‬
‫עסקו במסחר בקנה מידה מקומי ואף היו בעלי אדמות‪ .‬האנשים שאתם קיימו קשרי‬
‫מסחר היו התושבים המוסלמים המקומיים בכפרים ששכנו סביב מקום מגוריהם‪ .‬כפי‬
‫שנראה בהמשך‪ ,‬ניתן לזהות כמה מן המקומות המופיעים במכתבים ככפרים הנמצאים‬

                                                              ‫בקרבת באמיאן‪.‬‬
‫מלבד צמד המכתבים ששלח יאיר בן אימיד‪ ,‬עוד ארבעה קטעי מכתבים נכתבו‬
‫בפרסית‪-‬יהודית‪ .‬נראה שרובם אינם עוסקים בעניינים אישיים אלא מסחריים דווקא‪.‬‬
‫‪ PL3‬נשלח בידי אדם בשם מוסא בן אסח[א]ק היהודי אל אבו נצר‪ .‬במכתב זה נכתב‬
‫כי 'המקום נקנה' (צאי כרידה שוד; ‪ ,)PL3:9‬עדות לכך שאבו נצר היה בעל אדמות‪ ,‬וכן‬
‫מוזכר סכסוך כספי בין המוען לבין אדם בשם ניסי‪ .‬ממכתב ‪ PL4‬שרדו אמנם רק מספר‬
‫שורות‪ ,‬אך ברור שזהו מכתב אל אדם המכונה 'האדון הגדול' (כואצה{‪-‬י} בזורג; ‪;)PL4:5‬‬
‫האחרון נדרש לברר עם אדם בשם זנגי עניין כלשהו‪ ,‬והמוען מוסיף כי 'אקח את הצו‬

                                        ‫בעצמי' (מן כוד מנשור סתאנום; ‪.)PL4:6‬‬
‫במקורות ההיסטוריים על אודות ח'ראסאן במאה האחת עשרה מופיע המונח‬
‫'מנשור' במשמעות של 'כתב הרשאה' או 'כתב מינוי' מטעם השליט‪ ,‬המאציל סמכות‬
‫לאחד מן הכפופים לו‪ .‬ב'תאריח'–י מסעודי' מאת אבו אל‪-‬פ ֹצל ביהקי (נפטר ‪)1077‬‬
‫מופיע המונח מספר רב של פעמים‪ .‬כך‪ ,‬דרך משל‪ ,‬זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון קיבל‬
‫השליט ה ֹגזנוי מסעוד (ששלט בשנים ‪' )1041–1030‬מנשור' מטעם הח'ליף העבאסי אל‪-‬‬
‫קאדר (שלט בשנים ‪ )1031–991‬כדי להגביר את הלגיטימציה השלטונית שלו‪ 17.‬סביר‬
‫להניח שהמונח 'מנשור' לא היה בשימוש רק בקצה ההיררכיה השלטונית‪ ,‬והשליט‬
‫ה ֹגזנוי או אחד מבאי כוחו הנפיקו 'מנאשיר' שהעניקו תפקידים ִמנהליים שונים או‬

                                              ‫חלקות אדמה מסוימות לנתיניהם‪.‬‬
‫המכתב ‪ PL5‬כולל רק את שורות הפתיחה של מכתב בפרסית‪-‬יהודית ששלחה‬
‫אישה בשם נאזּך בת יוסף אל אבו נצר‪ .‬לא ניתן לעמוד על אופיו של המכתב‪ ,‬אך נראה‬
‫כי מדובר במכתב אישי שאינו עוסק בענייני מסחר‪ .‬פרט מעניין במסמך זה הוא אזכור‬
‫השם ורגיליז‪ ,‬ככל הנראה מקום שאליו הגיעה המוענת‪ ,‬שכן היא כותבת‪' :‬כך הגענו‬
‫לכאן‪ ,‬עד לורגיליז' (הם צנאן אינצא אמדים תא ורגיליז; ‪ .)PL5:6‬ניתן לזהות מקום זה‬

   ‫‪ 	17‬אבו אל‪-‬פ ִצל מחמד בן חסין ביהקי‪ ,‬תאריח'‪-‬י ביהקי‪ ,‬מהדורת פיאץ'‪ ,‬משהד ‪ ,1383/2005‬עמ' ‪.77–76‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23