Page 22 - GK-10
P. 22

‫‪ 20‬םייח ריפוא‬

                             ‫ב‪ .‬היסטוריה משפטית‬

‫לאוסף הספרייה הלאומית נודעת חשיבות רבה לא רק בתחום ההיסטוריה של יהודי‬
‫ח'ראסאן בימי הביניים אלא גם בחקר ההיסטוריה של המשפט המוסלמי במרחב‬
‫האיראני‪ .‬תעודות ה'אקראר' המוזכרות לעיל נכתבו בין השנים ‪.430–395/1039–1005‬‬
‫למיטב ידיעתי‪ ,‬אלו הן התעודות המשפטיות המוסלמיות הקדומות ביותר בפרסית‬
‫שנמצאו עד כה‪ .‬ככלל‪ ,‬מספרן של תעודות משפטיות מעין אלה מן התקופה הקדם‪-‬‬
‫מונגולית (עד ראשית המאה השלוש עשרה) ששרדו עד לימינו נמוך למדי בהשוואה‬
‫למספר התעודות המשפטיות בערבית שמקורן במצרים‪ .‬בין התעודות המשפטיות‬
‫האסלאמיות מן התקופה הקדם‪-‬מונגולית שנכתבו פרסית ניתן למצוא למשל שטר‬
‫מכירה של חלקת אדמה באזור ח'תן (כיום במחוז שינג'יאנג במערב סין) משנת‬
‫‪ 26,501/1108‬ומספר תעודות משפטיות מן העיר ארדביל (בצפון‪-‬מערב איראן של ימינו)‬
‫מן המאות השתים עשרה – השלוש עשרה‪ 27.‬כמו כן‪ ,‬אחת התעודות היא חוזה נישואין‬

                                             ‫משנת ‪ 470/1078‬מן העיר באמיאן‪28.‬‬
‫מקובל לחשוב שבתחום הכתיבה המשפטית אומצה השפה הערבית לחלוטין‬
‫במרחב האיראני‪ ,‬ורק באמצע המאה הארבע עשרה החל תהליך הדרגתי של מעבר‬

‫לשפה הפרסית‪ ,‬שבסופו‪ ,‬בראשית השלטון ה ַצ ַפ ִוי (פרסית‪ :‬صفوی; ‪ ,)1736–1501‬דחקה‬

‫הפרסית את הערבית‪ 29.‬ייתכן שטענה זו נכונה לגבי אזורים מסוימים במרחב האיראני‪,‬‬
‫אבל התעודות המשפטיות שברשותנו מוכיחות כי היא אינה נכונה בהכרח באזורים‬

                  ‫המזרחיים של המרחב הזה‪ ,‬ובייחוד בצפון אפגאנסתאן ובמרכזה‪.‬‬

‫‪ 	26‬פורסם לראשונה בידי מרגליות‪ .‬ראו‪D.S. Margoliouth, ‘Early Documents in the Persian Language. I: :‬‬

‫‪Persian Deed for the Sale of Land, Discovered by Dr. Hoernlé’, Journal of the Royal Asiatic Society,‬‬

‫‪ .35 (1903), pp. 761–770‬פורסם שנית עם תיקונים בידי מינוי‪ .‬ראו‪ :‬מג'תבא מינוי‪' ,‬קבאלה‪-‬י פארסי אז‬
                            ‫קרן‪-‬י ששום'‪ ,‬פרהנג‪-‬י איראן זמין‪ ,)1346–1345/1966( 14 ,‬עמ' ‪.288–287‬‬

‫‪M. Gronke, Arabische und persische Privaturkunden des 12. und 13. Jahrhunderts aus Ardabil, Berlin 	27‬‬
                       ‫‪ .1982‬רוב המסמכים נכתבו ערבית אך ארבעה נכתבו פרסית (מס' ‪.)7 ,6 ,4 ,1‬‬

‫‪ 	28‬פורסם לראשונה בידי סקרצ'יה‪ .‬ראו‪G. Scracia, ‘A Preliminary Report on a Persian Legal Document :‬‬
‫‪ .of 470–1078 found at Bāmiyān’, East and West, 14 (1963), p. 73–85‬מהדורה מתוקנת פורסמה כשלוש‬
‫שנים לאחר מכן‪ .‬ראו‪idem, ‘An Edition of the Persian Legal Document from Bāmiyān’, ibid., 16 :‬‬
‫‪ .(1966), pp. 290–295‬חוקר אפגאני בשם ע'לאם סרור המאיון פרסם שני מאמרים על תעודה זו ובהם‬
‫הוא חולק על רבות מקריאותיו וקביעותיו של סקרצ'יה‪ .‬ראו‪ :‬המאיון‪' ,‬כאבין‪-‬נאמה'‪ ,‬אריאנא‪256 ,‬‬
‫(‪ ,)1343/1965–1964‬עמ' ‪ ;13–1‬הנ"ל‪' ,‬תכמלה בר מקאלה‪-‬י כאבין‪-‬נאמה'‪ ,‬שם‪,)1344/1965–1964( 258 ,‬‬

                                                                               ‫עמ' ‪.220–215‬‬
                                                              ‫‪ 2	 9‬גרונקה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)27‬עמ' ‪.10‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27