Page 23 - GK-10
P. 23
יתמואלה היירפסב ןתאסנאגפאמ םיכממס 21
התעודות המשפטיות מאוסף הספרייה הלאומית ,יחד עם חוזה הנישואין
מבאמיאן ,מוכיחות כי בסוף המאה העשירית ובמהלך המאה האחת עשרה נכתבו
תעודות משפטיות אסלאמיות בפרסית חדשה בצפון אפגאנסתאן ובמרכזה ,כלומר
בתקופה מוקדמת מאוד ביחס לדעה המקובלת שהוצגה לעיל .עם זאת ,אין לשלול
את הסברה שבאזורים אלה נכתבו תעודות משפטיות גם בערבית .תעודות ִמנהליות
ומשפטיות בערבית מן המאה השמינית שנתגלו בצפון אפגאנסתאן מוכיחות כי
הכובשים הערבים הביאו את שפתם ואת מסורות הכתיבה שלהם לאזורים אלה מיד
עם התבססותם באזור 30.לפיכך ,ייתכן שמסורת הכתיבה בערבית השתרשה באזור זה
והמשיכה להתקיים גם במאות העשירית – האחת עשרה ,ולצדה התפתחה אט-אט
מסורת של כתיבה משפטית בפרסית.
אף על פי שתעודות אלה נכתבו פרסית בתקופה מוקדמת למדי ,השפעת הערבית
בולטת בהן מאוד .מקצת מרכיבי התעודות הללו נכתבו ערבית ,כמו הצהרות העדים,
שנכתבו באחד משני האופנים הבאים( :א) אם העד כתב את ההצהרה בעצמו' :שהד
פלאן בן פלאן עלא אקראר פלאן בן פלאן וכתב בח'טה' (=פלוני בן פלוני היה עד
להודאתו של פלוני בן פלוני וכתב [זאת] בכתב ידו); (ב) אם ההצהרה נכתבה עבורו:
'שהד פלאן בן פלאן עלא אקראר פלאן בן פלאן וכתב באמרה' (=פלוני בן פלוני היה עד
להודאתו של פלוני בן פלוני ו[הדבר] נכתב בהוראתו) 31.נוסחת הסיום ,הכוללת את זמן
כתיבתו של המסמך ,נכתבה באחת משלוש דרכים :ערבית בלבד 32,שילוב של ערבית
ופרסית 33,או פרסית בלבד34.
G. Khan, ‘Newly Discovered Arabic Documetns from Early Abbasid Khurasan’, From Al-Andalus to 3 0
Khurasan: Documents from the Medieval Muslim World, eds. P.M. Sijpesteijn et al., Leiden 2007, pp. 31
32
.212–213המסמכים עצמם פורסמו בידי כאן .ראוG. Khan, Arabic Documents from Early Islamic : 3 3
34
Khurasan, London 2007
ניתן לקרוא את הפועל כתב גם בצורת הפעיל' :והוא כתב [זאת] בהוראתו' ,אף על פי שנראה כי צורת
הסביל סבירה יותר במקרה זה.
כך למשל בתעודות ' :LD4a, LD4b, LD7וכתב פי רג'ב סנת ת'לת'ין /ארבעמאא'ה' (=[המסמך] נכתב
ב[חודש] רג'ב ,שנת .)PL7:10–11 ;430
כך למשל בתעודות ' :LD1, LD5, LD6ואין ח'ט נבשתם אנדר מאה ג'מאדא אל-אולא סנת ח'מס ותסעין
ות'לת'מאא'ה' (=כתבתי מסמך זה בחודש ג'מאדא אל-אולא ,שנת .)PL1:6 ;395
כך למשל בתעודות ' :LD3, LD2ואין ח'ט /נבשתה אמד פנג' גד'שתה בוד אז מאה-י צפר /סאל פר
צ'האר-צד ודה' (=מסמך זה נכתב בחמישה בחודש צפר ,שנת .)PL2:8–10 ;410על אודות הופעתה של
מילת היחס 'בר' (במקרה זה הווריאנט פר) ,ראוG. Lazard, La langue des plus anciens monuments de :
.la prose Persane, Paris 1963, §635