Page 41 - ginzei qedem 8
P. 41

‫צדק אלוהי אל מול פשט הכתוב בפרשנות הקראית הקדומה ‪41‬‬

‫חז״ל שגרסו‪' :‬שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו'‪ 40,‬ועל כן זיהו‬
‫את בני מיכל עם בני מירב‪' :‬״ולמיכל בת שאול לא היה לא וולד״)שמואל ב' ו‪ ,‬כג( ותימר‬

                       ‫אכן‪ .‬אמור מעתה בני מירב היו וגידלתם מיכל ונקראו על שמה'‪41.‬‬
‫יפת מלמדנו שהמוקעים נהרגו במסגרת גאולת דם‪' :‬אחר כך נאמר‪ :‬״ויוקיעום בהר״‬
‫)שמואל ב' כא‪ ,‬ט(‪ .‬הדבר מלמד שהגבעונים הם אשר הרגום והוקיעום‪ ,‬כפי שאומרת‬
‫התורה‪ :‬״גאל הדם הוא ימית את הרצח״)במדבר לה‪ ,‬יט('‪ 42.‬על מותם של שבעת המוקעים‬
‫במסגרת גאולת דם ניתן ללמוד מדיונו של יפת בשאלה מדוע לא נקברו המוקעים מיד‬
‫לאחר מותם‪' :‬השאלה השישית בהיותם מוקעים מבלי שיוצאו להורג וייקברו במועד‪.‬‬
‫התשובה לכך היא שרצו שיתפרסם עניינם בקרב האומה פרק זמן ארוך‪ .‬ועולה מכך‬

                                            ‫שהגבעונים ביקשו את דמם‪ ,‬ומוצה דינם'‪43.‬‬
‫עתה נעבור לשאלה הרביעית שהצגנו לעיל‪ ,‬מדוע התעכבה התגובה לחטאו של שאול‬
‫עד זמנו של דוד‪ 44.‬יפת מציע שתי אפשרויות‪ .‬האחת‪ ,‬שאול לא היה נעתר לדרישת‬
‫הגבעונים‪ .‬האחרת‪ ,‬שהייתה זו החלטתם של הגבעונים לפנות באותה עת לדוד‪ .‬זוהי‬

                                             ‫השאלה השנייה ברשימת השאלות של יפת‪:‬‬

‫השאלה השנייה היא בהיות רעב זה בזמנו של דוד‪ ,‬לא בזמנו של שאול‪ ,‬שהוא‬
‫היה הגורם לו‪ .‬התשובה לכך היא שלו היה הרעב בזמנו של שאול‪ ,‬לא היה שאול‬
‫להוט לשאול את האל בעניין‪ ,‬ואי אפשר היה אז לגבות את המגיע ממנו‪ .‬וזהו‬
‫דבר שיכול היה להתקיים בזמנו של דוד‪ .‬ונראה גם כן שהגבעונים דרשו מהאל‬

                ‫את המגיע להם באותה עת‪ ,‬ועל כן אירע הרעב בזמנו של דוד‪45.‬‬

                                                                                      ‫בבלי‪ ,‬סנהדרין יט ע״ב‪.‬‬  ‫‪40‬‬
‫ירושלמי‪ ,‬סנהדרין ו ט‪ ,‬כג ע״ד‪ .‬וראה‪ :‬בבלי‪ ,‬סנהדרין יט ע״ב‪ .‬סעדיה גאון קיבל פירוש זה‪ .‬ראה פירושו‬               ‫‪41‬‬
‫לשמות כח‪ ,‬יג‪-‬ל)פירושי רב סעדיה גאון לספר שמות‪ ,‬מהדורת י' רצהבי‪ ,‬ירושלים תשנ״ח(‪ ,‬עמ' קסב‪.‬‬                     ‫‪42‬‬
                                                                                                             ‫‪43‬‬
                                 ‫המקור בעמ' שנב‪ .‬לדבריו‪ ,‬הכתוב הסתיר)אצ'מר( שמירב הייתה היולדת‪.‬‬              ‫‪44‬‬
‫יפת‪ ,‬פירוש לשמואל ב' כא‪ ,‬א‪-‬יד)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(29‬דף ו‪37‬ב‪' :‬ת'ם קאל ״ויוקעום בהר" )שמואל ב' כא‪,‬‬
‫ט( פדל ד'לך אן אלגבעונים הם אלד'ין קתלוהם ורזוהם כמא קאלת אלתורה ״גאל הדם הוא ימית את‬                        ‫‪45‬‬

                                                                                    ‫הרצח״)במדבר לה‪ ,‬יט('‪.‬‬
‫שם‪ ,‬דף ‪374‬א‪' :‬אלמסלה אלסאדסה פי ג'עלהם מוקעים דון אן יקתלון וידפנוהם פי אלוקת‪ .‬אלג'ואב פי‬
‫ד'לך הו אנה אראדו אן ישתהר אלאמר בין אלאמה מדה טוילה פיבין ענד ד'לך אן אלגבעונים טאלבו‬

             ‫בדמה ואנהם קד אסתופו חכמהם'‪ .‬על נקמת הדם בסיפור זה‪ ,‬ראה גם להלן‪ ,‬הערות ‪.49,46‬‬
‫יפת שאל למעשה שמונה שאלות בעקבות הסיפור‪ .‬אנו מתרכזים כאן בשאלות שעניינן כיצד מתיישב‬
‫הסיפור עם הצדק האלוהי‪ .‬שם‪ ,‬דף ‪372‬א‪' :‬ולאחר שסיימנו לפרש פרשה זו‪ ,‬ולציין מה שניתן ללמוד מכל‬
‫פסוק ופסוק‪ ,‬נשוב לשאר השאלות שלא ציינו‪ ,‬ונשיב עליהן' )ובעד אן ופינא תפסיר הד'א אלפצל וד'כר‬

               ‫מא אחתמלה פסוק פסוק נעוד אלי מא בקי מן אלמסאיל אלתי לם נד'כרהא ונג'יב ענהא(‪.‬‬
‫שם‪ ,‬דף ‪' :•372‬אלמסלה אלב' פי כון הד'א אלג'וע פי זמאן דוד לא פי זמאן שאול אלד'י הו כאן סבבה‪.‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46