Page 56 - ginzei qedem 8

‫‪ 56‬יורם ארדר‬

‫ליהונתן אבי מפיבשת‪ ,‬סעדיה גאון מעלה את מפיבשת למעלת צדיק‪ .‬כמו כל צדיק‪ ,‬ניצל‬
‫מפיבשת בשל טעמים רבים‪' :‬ואין לכחד שהצדיק ניצל בשתיים ושלוש ראיות׳‪109.‬‬

‫סטייה בולטת נוספת של סעדיה גאון ממסורת חז״ל נוגעת לחטא הלנת המת שנעשה‬
‫למוקעים‪ .‬חז״ל לא היססו לקבוע שבני ישראל אכן חטאו למען קידוש השם בפרהסיה‪,‬‬

‫כי בעקבות חטא זה נספחו גרים רבים לישראל‪ 110.‬וזה פתרונו של סעדיה גאון לסוגיה‪:‬‬

‫המנהג היה שכל מי שהרגו המלך לא יעיז שום אדם לגשת אליו ולקברו כי אם‬
‫ברשות המלך‪ ,‬ודוד לא ידע שנשארו עד אותו זמן‪ ,‬ונשארו זרוקים ולא תלויים‬
‫)מלקיין ולא מצלובין(‪ ,‬כמו שנאמר ׳ויפלו שבעתיים יחד׳)שמואל ב׳ כא‪ ,‬ט(‪.‬‬
‫ואפשר שנכתב ׳ויפלו שבעתים׳ לפי שהוכו באמצעיתם ונעשה כל אחד מהם‬
‫שתי חתיכות‪ ...‬וכאשר נודע הדבר לדוד‪ ...‬מחה על כך‪ ...‬וציווה לקבור אותם ואת‬

‫אבותיהם‪111.‬‬

‫עולה מכך שדוד היה עלול להיות החוטא‪ ,‬אך לא חטא מפני שלא ידע‪.‬‬
‫בדבריו אלה מצא סעדיה גאון לנכון להדגיש שהמוקעים לא נתלו‪ .‬השיח הקראי‬
‫בסוגיית הלנת המוקעים מלמדנו עד כמה התרחק סעדיה גאון משיטת חז״ל בסוגיה זו‪.‬‬
‫הקראים שקלו את גודל החטא של דוד לאור דיונם במילה ׳הוקעה׳‪ .‬קרקסאני לימדנו‪,‬‬
‫שהגורסים שכל נידון למוות חייב להיתלות‪ ,‬לאור הכתוב ׳וכי יהיה באיש חטא משפט‬
‫מוות והומת ותלית אתו על העץ׳)דברים כא‪ ,‬כב(‪ ,‬הסתמכו על סיפור המוקעים לבית‬
‫שאול‪ 112.‬לדידם הוקעה מחייבת אפוא תלייה‪ .‬יפת טען‪ ,‬כמו סעדיה גאון‪ ,‬שהמוקעים לא‬
‫נתלו‪ ,‬ועל כן לא הייתה חובה לקברם ביום שהוקעו‪ ,‬כמו דינם של נתלים )דברים כא‪,‬‬
‫כג(‪ .‬אם כן‪ ,‬השארת המוקעים לבית שאול על פני השדה לא הייתה מגונה‪ ,‬ושימשה לו‬
‫ראיה לפסיקתו‪ :‬׳ואשר למוקעים‪ ,‬הם המוקעים בארץ‪ ,‬אין הם נכללים במצווה זו‪ ,‬כלומר‬
‫קבורתם באותו יום‪ ,‬מפני שראינו שצאצאי שאול הושארו מוקעים לאורך הקיץ כולו‪ ,‬ולא‬
‫היה הדבר מגונה׳‪ 113.‬סעדיה גאון‪ ,‬כמו יפת‪ ,‬קובע שהוקעה אינה תלייה‪ ,‬ובכך הפחית את‬

‫שם‪ ,‬עמ׳ קסב‪ ,‬המקור בעמ׳ שנא‪.‬‬ ‫‪109‬‬
‫לעיל‪ ,‬העוות ‪.84-83‬‬ ‫‪110‬‬
‫‪111‬‬
‫סעדיה גאון‪ ,‬פירוש לשמות)מהדורת וצהבי ]לעיל‪ ,‬העוה ‪ ,([41‬עמ׳ קסג‪ ,‬המקור בעמ׳ שנב‪-‬שנג‪.‬‬ ‫‪112‬‬
‫קרקסאני)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(20‬עמ׳ ‪.716‬‬ ‫‪113‬‬

‫יפת‪ ,‬פירוש לדברים כא‪ ,‬כג)לעיל‪ ,‬הערה ‪ :(17‬׳פאמא אלמוקעים והם אלמרזוזין פי אלארץ׳ ליס יג׳ב‬
‫פיהם הד׳א אלפרץ׳ אעני ידפנו פי ד׳לך אליום לאנא ראיינא אולאד שאול בקיו מוקעים אלציף כלה ולם‬
‫יכן ד׳לך מנכר׳‪ .‬על דעתו זו חוזר יפת בפירושו לשמואל ב׳ כא‪ ,‬א‪-‬יד)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(29‬דף ‪ .•371‬גם‬
‫דוד בן אברהם אלפאסי‪ ,‬במילונו ג׳אמע אלאפאט׳ )‪ ,(ed. S. L. Skoss‬אוניברסיטת ייל ‪ ,1936‬ב‪ ,‬עמ׳‬