Page 59 - ginzei qedem 8
P. 59

‫צדק אלוהי אל מול פשט הכתוב בפרשנות הקראית הקדומה ‪59‬‬

‫אלא גם שאל כיצד יש להסביר כתוב זה לאור הדין של עיר הנידחת)דברים יג‪ ,‬יג‪-‬יט(‪,‬‬
‫שבמסגרתו יש להרוג את התינוקות ואת הבהמות‪ .‬במקרה זה גבר הפשט על הערכים‪,‬‬
‫שכן מדובר במצווה‪ .‬תורת הסוד האלוהי מכתיבה הוצאה להורג גם למי שאין עוול בכפו‪.‬‬
‫קרקסאני נתלה בעיקרון המעתזלי של פיצוי שייתן האל בעולם הבא למי שהוצא להורג‬

                                                                          ‫אף שלא חטא‪:‬‬

‫ואשר לתשובה הנוגעת לגורל הטף בעיר הנידחת‪ .‬כבר אמרנו בסיפור‪' :‬ואת‬
‫הבהמה תהרגו׳)ויקרא כ‪ ,‬טו(‪ ,‬שלא כל הריגה היא עונש‪ .‬העונש חל על הבוגרים‬
‫] [ שחטאו‪ ,‬ולא על זולתם‪ .‬ושציווי הבורא להרוג את הטף הוא מדרכי חכמת‬
‫הסוד‪ .‬הואיל והוא בראם‪ ,‬והוא בעל נפשותיהם‪ ,‬הרי מותר לו להמיתם בדרך זו‪,‬‬
‫כלומר לצוות את עבדיו להרגם‪ ,‬משום שהוא יכול לפצותם בעולם הבא במנעמי‬
‫גן עדן פי כמה מהמגיע להם על הריגתם‪ .‬הטף של העיר הנידחת הוא חרם יחד‬
‫עם אבותיהם ואמהותיהם בשל היותם עובד אלילים‪ .‬וכל חרם לא ניתן להותירו‪,‬‬
‫ועל כן הורה להורגם‪ ,‬לא מפני שנענשו‪ ,‬אלא כפי שאמרנו‪ ,‬האל ידאג לפצותם‬

                                                                        ‫בשפע‪27.‬ו‬

‫קרקסאני מעלה את גורל הטף של עיר הנידחת אף בהקשר אחר‪ .‬במסגרת דיון בהיתר‬
‫של הרבניים לאכול עובר של בהמה שנשחטה‪ ,‬מביא קרקסאני את ראייתו של יעקב בן‬
‫אפרים לצדקת ההלכה מפרשת תמר ויהודה‪ 12872.1‬אם אכן יש לראות בעובר יישות בפני‬
‫עצמה‪ ,‬אזי אסור היה לשרוף את תמר עד להולדת העובר שבבטנה)בראשית לח‪ ,‬כד‪-‬כה(‪,‬‬
‫שכן עובר זה‪ ,‬שלא חטא‪ ,‬היה פטור מן העונש שהוטל על אמו לאור הכתוב בדברים‬
‫כד‪ ,‬טז‪ 129.‬קרקסאני רואה בעובר יישות נפרדת‪ ,‬והוא מודה שאותו עובר נחרץ דינו למות‬

‫קרקסאני‪ ,‬פירוש לדברים כד‪ ,‬טז)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(52‬דף ‪186‬א‪ :‬׳פאמא אלג׳ואב פי אטפאל עיר הנדחת קד‬             ‫‪127‬‬
‫כנא קלנא פי קצה "ואת הבהמה תהרגו" )ויקרא כ‪ ,‬טו( אן ליס כל קתל פהו עקובה ואנה אנמא יכון‬
‫עקובה עלי אלבאלגין אלמכ][אדין אלמקתרפין ללד׳נוב דון גירהם‪ .‬ואן אמר אלבארי בקתל אלאטפאל‬                ‫‪128‬‬
‫צ׳רב מן צ׳רב אלחכמה אלסריה‪ .‬גיר אן אד׳א כאן הו כ׳לקהם והו מאלך נפוסהם וכאן ג׳איז מנה אן‬               ‫‪129‬‬
‫ימיתהם עלי הד׳ה אלג׳הה אלתי הי אמר אלעבאד בקתלהם אד׳ כאן כאן קאדרא עלי תעויצ׳יהם פי‬
‫אלאכ׳רה במא יפי באצ׳עאף קתלהם מן אלנעים‪ .‬פאטפאל עיר הנדחת למא כאנו קד צארו חרם מע‬
‫אבאהים ואמהאתהם במא פעלה מן עבאדה אלאות׳אן וכאן כל חרם פלא יג׳וז אסתבקאוה אמר בקתלהם‬
‫לא לאן ד׳לך עקובה להם בל עלי סביל מא קלנא יג׳על להם עלי ד׳לך אג׳זל אלעוץ׳׳‪ .‬על הפיצוי)עואץ׳(‬

                                                  ‫שמעניק האל בשיח הרבני והקראי‪ ,‬ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.6‬‬
‫על יעקב בן אפרים‪ ,‬ראה‪S. Posnanski, ‘Jacob ben Ephraim’, Gedankbuch zur Erinnerung :‬‬

       ‫‪an David Kaufman, eds. M. Brannnd and F. Roshnthal, Breslau 1900, pp. 169-187‬‬
                                                              ‫קרקסאני)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(20‬עמ׳ ‪.1220-1219‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64