Page 58 - ginzei qedem 8
P. 58

‫‪ 58‬יורם ארדר‬

‫מידה היה גם העם אשם‪ .‬הוא קיבל את עונשו בדין‪ ,‬שהרי ידע על הברית עם הגבעונים‬
‫ולא יצא נגד הפרתה‪ 120.‬לדברי יפת‪ ,‬לא נהג דוד במשוא פנים כשהציל את חיי מפיבשת‪,‬‬
‫שכן צאצא זה לבית שאול לא השתתף בהרג הגבעונים‪ .‬להוכחת טענה זו הוא פירש את‬
‫המילה ׳ויחמול׳)שמואל ב׳ כא‪ ,‬ז( שלא כפשוטה‪ 121.‬יפת גם השתדל להמעיט בחטא הלנת‬
‫המת העולה מפרשת קבורתם של המוקעים‪ .‬היות שלא נתלו‪ ,‬הם לא היו חייבים בקבורה‬

                                                                              ‫מיידית‪122.‬‬
‫מדרש חז״ל לסיפור ההוקעה קרוב יותר לפשט הכתוב‪ ,‬כי הוא אינו מתחמק מן הניגוד‬
‫שבין סיפור המעשה למצוות‪ .‬אכן‪ ,‬בהוקעת צאצאי שאול לא נשמרה המצווה שלא יומתו‬
‫בנים על אבות‪ 123.‬גם לעברה של איסור הלנת המת אין חז״ל מתכחשים‪ ,‬ומסבירים שרבים‬
‫נספחו לעם ישראל בשל עברה זו‪ 124.‬חז״ל גם לא הכחישו את חמלת דויד למפיבשת‪125.‬‬
‫בכל הנושאים העקרוניים שהוצגו לעיל היה פירושו של סעדיה גאון קרוב לקראים‪ ,‬ולא‬
‫לחז״ל‪ ,‬שכן אימץ אף הוא את הערכים המעתזליים‪ .‬המוקעים נענשו בדין‪ ,‬מפיבשת לא‬
‫זכה למשוא פנים‪ ,‬המוקעים לא נתלו‪ ,‬ומכאן שלא היו חייבים להיקבר ביום הוקעתם‪ .‬על‬

                                     ‫כל פנים‪ ,‬הוא פטר את דויד מאשמת הלנת המת‪126.‬‬
‫מה רב המרחק בין הפרשנות הקראית לסיפור ההוקעה לפרשנותם למצוות ׳איש‬
‫בחטאו יומתו׳ שהעסיקה אותנו כאן‪ .‬כמנהגם בפירוש המצוות‪ ,‬היו הקראים קרובים‬
‫לפשט הכתוב‪ .‬השוואת פירושיהם של חכמי הקראים לדברים כד‪ ,‬טז למדרש חז״ל לפסוק‬
‫זה מעידה על כך‪ .‬חז״ל גרסו שהפסוק מורה על איסור עדות קרובים בין בדיני ממון‬
‫בין בדיני נפשות‪ .‬הקראים פירשו את הפסוק כפשוטו‪ .‬לדידם‪ ,‬עניינו בדיני נפשות בלבד‪,‬‬
‫כפי שמעיד הסיפור על אלמנת בעל החוב שפנתה לאלישע הנביא‪ .‬המצווה נראתה כה‬
‫הגיונית עד ששאלו מדוע היא מצווה שמעית ולא שכלית‪ .‬בכתוב ׳איש בחטאו יומתו׳‬
‫ראו תועלת רבה‪ ,‬שכן מילים אלה מבהירות את המצווה כולה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פרשנותם‬

  ‫הלא פשטית של חז״ל למצווה הביאה אותם לטענה שיש לקיימה בשל ׳גזרת הכתוב׳‪.‬‬
‫בדיונו במצווה שבדברים כד‪ ,‬טז‪ ,‬לא התייחס קרקסאני אך ורק לסיפור המוקעים‪,‬‬

                                                                                            ‫לעיל‪ ,‬העוה ‪.46‬‬  ‫‪120‬‬
‫לעיל‪ ,‬העוה ‪ .72‬יפת מודה שניתן לפוש ׳ויחמול׳ כפשוטו‪ .‬ואה לעיל‪ ,‬הערות ‪ .74-73‬על התחבטותו של‬                   ‫‪121‬‬

                                                              ‫קוקסאני בסוגיה ואה לעיל‪ ,‬הערות ‪.78-75‬‬         ‫‪122‬‬
                                                                                           ‫לעיל‪ ,‬העוה ‪.113‬‬  ‫‪123‬‬
                                                                                                            ‫‪124‬‬
                                                                                       ‫לעיל‪ ,‬הערות ‪.82-81‬‬   ‫‪125‬‬
                                                                                       ‫לעיל‪ ,‬הערות ‪.84-83‬‬   ‫‪126‬‬
                                                                                       ‫לעיל‪ ,‬הערות ‪.88-87‬‬
                                                                                     ‫לעיל‪ ,‬הערות ‪.111-89‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63