Page 57 - ginzei qedem 8
P. 57
צדק אלוהי אל מול פשט הכתוב בפרשנות הקראית הקדומה 57
חטא הלנת המת .לעומת זאת חז״ל אמרו בריש גלי שהוקעו תלויים ,ועל כן טענו שהלנתם
הייתה חילול השם ,אך למען קידוש השם4.וו
ה .מסקנות
בדיון עד כה הוצגו פירושי יפת בן עלי וקרקסאני למצווה הנזכרת בדברים כד ,טז ,ולסיפור
הוקעת צאצאי שאול בידי הגבעונים .ראשית אתייחס לסיפור ההוקעה .במחקרי גיליתי
שבפרשנותם לחלקים הסיפוריים במקרא לקחו לעצמם חכמי הקראים חופש לפרש את
הכתוב שלא כפשוטו ,כדי להתאים את הכתוב לערכי הצדק שלהם5.וו אין זה מקרה יחיד.
לדוגמה ,נאמר שבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול ,היות ש׳שאלה אישה משכנתה
ומגרת ביתה׳)שמות ג ,כב( .יפת טען שלא ייתכן לפרש ׳שאלה׳ כפשוטו ,שכן לא יעלה
על הדעת שהאל הורה לבני ישראל להונות את המצרים .המילה ׳שאלה׳ בהקשר שלפנינו
פירושה בקשת מתנה )אסתיהאב(; הנשים הישראליות ביקשו מתנות מן המצריות וכך
יצאו ברכוש גדול .חז״ל קראו לרכוש זה ׳ביזת מצרים׳6.וו
בסיפור המוקעים ,שעמד במוקד דיוננו ,התרחקו הקראים מפשט הכתוב כדי להוכיח
שאין במעשהו של דוד משום הפרת המצווה שלא יומתו בנים על אבות .משום כך
טרחו הקראים לתרץ מדוע נענש העם זמן כה רב לאחר מות שאול ובניו " 7.הם חישבו
חישובים כדי להוכיח שהמוקעים היו בוגרים בעת האירועים ,אף שפשט הכתוב מלמדנו
שקצתם היו תינוקות או שעדיין לא נולדו כלל8.וו אשמתם הייתה שהפרו את הברית עם
הגבעונים -בין שעשו מעשה ובין שהשתתפו בהרג הגבעונים באופן עקיף " 9.באותה
,561ערך ׳קע׳ ,מלמד שההוקעה בבמדבר כה ,ד ,אינה תלייה ,ועל כן ניתן היה להלין את המוקעים מבית 114
שאול. 115
116
לעיל ,הערה .84
דיון בערכים כשיקולים בפרשנות הדרש של חז״ל ,ראה :הלברטל)לעיל ,הערה .(82 117
י׳ ארדר ,׳התייחסותו של הקרא יפת בן עלי לבעיות מוסר לאור פירושו לכתוב בשמות ג ,כא-כב׳ ,ספונות, 118
כב)תשנ״ט( ,עמ׳ .334-313על התרחקות מפשט הכתוב בסיפור המקראי לצרכים תאולוגיים ואחרים, 119
ראה ,D. Frank, ‘The Limits of Karaite Scripturalism: Problems in Narrative Exegesis’ :דבר
דבור על אופניו :ספר יובל לחגי בן שמאי ,בעריכת מ״מ בר־אשר ואחרים ,ירושלים תשס״ז ,חלק אנגלי,
עמ׳ .82-41
לעיל ,הערה .45
בהערה 54מעלה קרקסאני את השאלה אם המוקעים חיו בעת ששאול הרג בגבעונים ,ואם חיו ,האם
לא היו תינוקות.
לעיל ,הערות .53-50