Page 52 - ginzei qedem 8
P. 52
52יורם ארדר
״ .הפרשנות הרבנית לסיפור ההוקעה
עיון מרפרף בסיפור הוקעת הגבעונים במדרש חז״ל יעמידנו מיד על המשותף והשונה
שבין הגישה של חז״ל לגישה הקראית בסוגיה .אשר לסיפור המעשה ,שואל מדרש חז״ל
מתי הרג שאול בגבעונים .אחת התשובות המוצעות היא ששאול פגע בהם בעקיפין
בהרגו את הכוהנים בנוב' :״על אשר המית את הגבעונים״)שמואל ב׳ כא ,א( -וכי היכן
מצינו בשאול שהמית את הגבעונים? אלא מתוך שהרג נוב עיר הכוהנים שהיו מספיקין
להם מים ומזון ,מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן׳ 79.ואילו המוקעים מקרב צאצאי שאול
גורלם נחרץ ,לדברי ר׳ הונא ,באמצעות ארון הברית :׳אמר ר׳ הונא ,העבירום לפני ארון.
כל שארון קולטו -למיתה ,כל שאין ארון קולטו -לחיים׳80.
הקראים טרחו להוכיח שהאשמים הוקעו ,ואילו חז״ל הודו שהוקעת הגבעונים עמדה
בניגוד לכלל ׳לא יומתו אבות על בנים׳ :׳והא כתיב :״לא ימתו אבות על בנים וגו׳״ .אמר
ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן :מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ,ואל יתחלל שם
שמים בפרהסיא׳ 81.הלברטל מסביר דברים אלה :׳העונש הקיבוצי במקרה זה נחשב בעיני
הגמרא לעקירת אות מהתורה ,וצידוקו נובע מפני חילול ה׳׳82.
כידוע ,המוקעים לא נקברו לאחר מותם .חכמי הקראים התייחסו לסוגיה זו ,כפי
שנלמד להלן .חז״ל ראו בהלנת המוקעים לאחר מותם חטא ,לאור הכתוב :׳לא תלין
נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא׳)דברים כא ,כג( .ואולם החטא לא גונה
במקרה זה ,שכן כתוצאה מהפרת המצווה נספחו גרים רבים לעם ישראל :׳אמר ר׳ יוחנן
משום ר׳ שמעון בן יהוצדק :מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ,ויתקדש שם שמים
בפרהסיא .שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו? הללו בני מלכים הם ...מיד
נתווספו על ישראל מאה וחמישים אלף ]גרים[׳ 83.ובלשונו של הירושלמי :׳ר׳ בא בר
זמינא בשם ר׳ הושעיה .גדול הוא קידוש השם מחילול השם .בקידוש השם כתוב ״לא תלין
נבלתו״)דברים כא ,כג( ובחילול השם כתוב ויהיו תלויים ״עד נתך מים עליהם״)שמואל
ב׳ כא ,י( .מלמד שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון׳84.
בבלי ,יבמות עח ע״ב-עט ע״א. 79
בבלי ,יבמות עט ע״א .לפי התלמוד הירושלמי ,העבירם לפני המזבח .ואה להלן ,העוה .88 80
81
בבלי ,שם. 82
מ׳ הלבוטל ,מהפכות פרשניות בהתהוותן :ערכים כשיקולים פרשניים במדרשי הלכה ,ירושלים תשנ״ט,
83
עמ׳ .137 84
בבלי ,יבמות עט ע״א.
ירושלמי ,סנהדרין ו ט ,כג ע״ד.
