Page 52 - ginzei qedem 8
P. 52

‫‪ 52‬יורם ארדר‬

                        ‫״‪ .‬הפרשנות הרבנית לסיפור ההוקעה‬

‫עיון מרפרף בסיפור הוקעת הגבעונים במדרש חז״ל יעמידנו מיד על המשותף והשונה‬
‫שבין הגישה של חז״ל לגישה הקראית בסוגיה‪ .‬אשר לסיפור המעשה‪ ,‬שואל מדרש חז״ל‬
‫מתי הרג שאול בגבעונים‪ .‬אחת התשובות המוצעות היא ששאול פגע בהם בעקיפין‬
‫בהרגו את הכוהנים בנוב‪' :‬״על אשר המית את הגבעונים״)שמואל ב׳ כא‪ ,‬א( ‪ -‬וכי היכן‬
‫מצינו בשאול שהמית את הגבעונים? אלא מתוך שהרג נוב עיר הכוהנים שהיו מספיקין‬
‫להם מים ומזון‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן׳‪ 79.‬ואילו המוקעים מקרב צאצאי שאול‬
‫גורלם נחרץ‪ ,‬לדברי ר׳ הונא‪ ,‬באמצעות ארון הברית‪ :‬׳אמר ר׳ הונא‪ ,‬העבירום לפני ארון‪.‬‬

                         ‫כל שארון קולטו ‪ -‬למיתה‪ ,‬כל שאין ארון קולטו ‪ -‬לחיים׳‪80.‬‬
‫הקראים טרחו להוכיח שהאשמים הוקעו‪ ,‬ואילו חז״ל הודו שהוקעת הגבעונים עמדה‬
‫בניגוד לכלל ׳לא יומתו אבות על בנים׳‪ :‬׳והא כתיב‪ :‬״לא ימתו אבות על בנים וגו׳״‪ .‬אמר‬
‫ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן‪ :‬מוטב שתעקר אות אחת מן התורה‪ ,‬ואל יתחלל שם‬
‫שמים בפרהסיא׳‪ 81.‬הלברטל מסביר דברים אלה‪ :‬׳העונש הקיבוצי במקרה זה נחשב בעיני‬

                          ‫הגמרא לעקירת אות מהתורה‪ ,‬וצידוקו נובע מפני חילול ה׳׳‪82.‬‬
‫כידוע‪ ,‬המוקעים לא נקברו לאחר מותם‪ .‬חכמי הקראים התייחסו לסוגיה זו‪ ,‬כפי‬
‫שנלמד להלן‪ .‬חז״ל ראו בהלנת המוקעים לאחר מותם חטא‪ ,‬לאור הכתוב‪ :‬׳לא תלין‬
‫נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא׳)דברים כא‪ ,‬כג(‪ .‬ואולם החטא לא גונה‬
‫במקרה זה‪ ,‬שכן כתוצאה מהפרת המצווה נספחו גרים רבים לעם ישראל‪ :‬׳אמר ר׳ יוחנן‬
‫משום ר׳ שמעון בן יהוצדק‪ :‬מוטב שתעקר אות אחת מן התורה‪ ,‬ויתקדש שם שמים‬
‫בפרהסיא‪ .‬שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו? הללו בני מלכים הם‪ ...‬מיד‬
‫נתווספו על ישראל מאה וחמישים אלף ]גרים[׳‪ 83.‬ובלשונו של הירושלמי‪ :‬׳ר׳ בא בר‬
‫זמינא בשם ר׳ הושעיה‪ .‬גדול הוא קידוש השם מחילול השם‪ .‬בקידוש השם כתוב ״לא תלין‬
‫נבלתו״)דברים כא‪ ,‬כג( ובחילול השם כתוב ויהיו תלויים ״עד נתך מים עליהם״)שמואל‬

             ‫ב׳ כא‪ ,‬י(‪ .‬מלמד שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון׳‪84.‬‬

                                                                             ‫בבלי‪ ,‬יבמות עח ע״ב‪-‬עט ע״א‪.‬‬        ‫‪79‬‬
               ‫בבלי‪ ,‬יבמות עט ע״א‪ .‬לפי התלמוד הירושלמי‪ ,‬העבירם לפני המזבח‪ .‬ואה להלן‪ ,‬העוה ‪.88‬‬                  ‫‪80‬‬
                                                                                                               ‫‪81‬‬
                                                                                                   ‫בבלי‪ ,‬שם‪.‬‬   ‫‪82‬‬
‫מ׳ הלבוטל‪ ,‬מהפכות פרשניות בהתהוותן‪ :‬ערכים כשיקולים פרשניים במדרשי הלכה‪ ,‬ירושלים תשנ״ט‪,‬‬
                                                                                                               ‫‪83‬‬
                                                                                                     ‫עמ׳ ‪.137‬‬  ‫‪84‬‬
                                                                                       ‫בבלי‪ ,‬יבמות עט ע״א‪.‬‬
                                                                              ‫ירושלמי‪ ,‬סנהדרין ו ט‪ ,‬כג ע״ד‪.‬‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57