Page 51 - ginzei qedem 8
P. 51
צדק אלוהי אל מול פשט הכתוב בפרשנות הקראית הקדומה 51
והשבועה בין דוד לאביו היו דברים חסרי משמעות .יתר על כן ,כאילו ניתן היה
ללמוד מכך ...שהגבעונים לא ביקשו קבוצה ספציפית ,אלא ביקשו שבעה ] [ מי
שנותרו מבני שאול ,ודוד חמל על מפיבשת ] [ ולקח זולתם והם השבעה76.
קרקסאני לא הוציא מכלל אפשרות שיהונתן ,אביו של מפיבשת ,היה מוכתם בפרשת
הגבעונים ,והואיל ולא היה בנמצא ,ביקשו את בנו במקומו בניגוד לחוק .ואולם דוד ריחם
עליו:
ונותר הצורך לפירוש )תאויל( הכתוב' :ויחמל המלך׳ ,וסברתי בשאלה זו היא
שיהונתן היה מוכתם עם השבעה בסיפור הגבעונים ,אלא שלא היה בנמצא בעת
שבו ביקשו הגבעונים את השבעה ,שכן נהרג לפני כן ,וייתכן שהגבעונים בבקשם
את השבעה ,ציינו את יהונתן ודרשו את בנו מפיבשת כדי שיהרגוהו במקום אביו,
ובכך עברו על החוק .דוד התנגד לכך וחמל עליו כדי שלא ייפגע מעושק ועברה
על החוק ,והוסיף לרחמיו את מחויבותו לברית ולשבועה שנשבע לאביו77.
ועדיין נשאלת השאלה :מדוע הביא הכתוב שני טעמים נוספים שבשלהם לא מסר דוד
את מפיבשת? קרקסאני מציין שגם ביחס להחלטת אחי יוסף שלא להרגו נמסרו שני
טעמים :׳והדבר דומה לדברי יהודה לאחיו בעניין יוסף :״כי אחינו בשרנו הוא״)בראשית
לז ,כז( ,וזהו דיבור נוסף לאיסור ההריגה .והכתוב :״ויחמל המלך״)שמואל ב׳ כא ,ז(,
כוונתו החמלה מעושק ,והכתוב :״ועל שבועת ה׳״)שם( תוספת לזאת על דרך ההדגשה.
זה מה שעלה בדעתי ,והאל הוא היחיד בידיעה׳78.
קרקסאני ,פירוש לדברים כד ,טז)לעיל ,הערה ,(52דף 186ב 19-א :׳פמא מעני קולה ״ויחמול המלך על 76
מפיבשת בן יהונתן בן שאול וג׳״)פסוק ז( ואד׳א כאן הו לם יכן מטלוב ולא כאן לה סבב פי אלקצה ולא 77
ממן תולי שי מן אמור אלגבעונים פאכ׳בארה אן דוד שפק עליה ואיצ׳א פמא כאן בינה ובין אביה מן 78
אלימין ואלעהד קול לא מעני לה בל כאנה ידל עלי אן אלקום ]אע [ לם יטלבו קום באעיאנהם ואנמא
טלבו ז אנ] [לדה מן כאנו פליכונון ואן דוד שפק עלי מפיבשת ] [כ פאכ׳ד׳ גירהם והם אלז׳׳.
שם ,דף 19א :׳ובקי אלחאג׳ה אלי אלתאויל עלי קו׳ ״ויחמול המלך״)פסוק ז( ואלד׳י יכי׳ל לי פי ג׳ואב הד׳ה
אלמסלה הו אן יהונתן קד כאן מתלות׳ מע אלסבעה פי קצה אלגבעונים גיר אנה לם יכן פי הד׳א אלוקת
אלד׳י טלבו פיה אלז׳ באקי אד׳ כאן קד קתל קבל ד׳לך פיג׳וז אן יכון אלגבעונים מע טלבהם ללסבעה
ד׳כרו יהונתן וטאלבו באבנה מפיבשת ליקתלוה באביה וד׳לך מן ג׳הה אלתעדי מנהם .פאנכר ד׳לך דוד
ושפק עליה מן אן ילחקה ט׳לם ותעדי ואצ׳אף אלי אלשפקה מא פי ענקה מן אלעהד ואלימין לאביה׳.
בכתביו משתמש קרקסאני לא אחת במילת ׳תאויל׳ לפירוש שאינו כפשוטו.
שם ,דף 19א :׳וד׳לך נט׳יר קול יהודה לאכ׳ותה פי אמר יוסף ״כי אחינו בש׳״)בראשית לז ,כז( אלד׳י הו
קול מצ׳אף אלי תחרים אלקתל פקו׳ ״ויחמול המלך״)פסוק ז( יריד בה אשפאק מן ט׳לם וקו׳ ״ועל שבועת
ה׳״)שם( מצ׳אף אלי ד׳לך עלי ג׳הה אלתאכיד והד׳א מא לאח לי ואללה אלמתפרד באלעלם׳.
