Page 103 - זכרונות חדשים לאתר
P. 103

‫׳שיחות מני קדם׳ ‪101‬‬

‫ההתבוללות של יהודים באירופה אלא גם להעניק הכשר לחידושי ההשכלה‪8.‬‬
‫על אף ההסתייגות השמרנית לכאורה מן המשכילים המאוחרים חיפש יעבץ‬
‫אחר דגם ספרותי לדיאלוג עם הסביבה הזרה‪ ,‬כדבריו‪ ,‬המשתנה סביבו במהרה‪.‬‬
‫בדומה לאבותיו הרוחניים‪ ,‬ובהם שמואל דוד לוצאטו (שד"ל)‪ ,‬עמד גם הוא‬
‫על חשיבותו של רעיון ה‘הבדלה‘ בין ‘ישראל‘ ל‘יוון‘ (שסימלה באותה עת את‬
‫אירופה)‪ .‬אולם לדברי יעקב שביט הבדלה זו יצרה לא רק מחיצות של הגנה‬
‫מפני הסביבה הזרה אלא גם בסיס לדמיון בין התרבויות‪ ,‬שכן היא עשתה את‬
‫אירופה למר ָאה‪ ,‬שממנה השתקפו יסודותיה בני ההשוואה של היהדות כתרבות‪9.‬‬
‫גם כאשר הקפיד יעבץ להעמיד מחיצות רעיוניות בין ‘ישראל‘ ל‘יוון‘‪ ,‬מחיצות‬
‫המצביעות על יתרונה הרוחני של ישראל על יוון–אירופה‪ ,‬טיבה של ההתכנסות‬
‫התרבותית בכתביו נשא אופי חדש‪ .‬יעבץ ביקש דיאלוג אשר בסופו תוכל‬
‫הספרות העברית החדשה לספק לקוראיה את מה שאלה חיפשו ב‘חוץ‘‪ ,‬ולשם‬

 ‫כך היה עליו לא רק להכיר את ספרויות אירופה אלא אף ללמוד מהצלחתן‪10.‬‬
‫בהשפעת רוח הלאומיות הרומנטית חיפש יעבץ נתיבים להתפתחות‬
‫תרבותית שתשמור על חיוניות המסורת בעתים של משבר ומפנה‪ .‬לנוכח‬
‫אתגר זה הוא הציע לקוראיו ללמוד ‘תורת נכר‘ אך לא לקיימה‪ ,‬או לסגל את‬
‫הישגיה הצורניים–האסתטיים באורח פרשני בלי להשתעבד לתכניה הזרים‪11.‬‬
‫מצד אחד עמד יעבץ על חשיבות ‘טהרתנו‘ התרבותית ומצד אחר ביקש לפתוח‬
‫את השערים בפני אירופה כדי לתרגם את הישגיה ה‘משּכרים‘ לשדה היצירה‬

                                                   ‫	‪ 8‬פיינר‪ ,‬מלחמת תרבות‪ ,‬עמ‘ ‪.297-279‬‬
     ‫‪ 	9‬שביט‪ ,‬היהדות‪ .‬ראו גם אצל רוטנשטרייך‪ ,‬המחשבה היהודית‪ ,‬עמ‘ ‪ ;77‬שאנן‪ ,‬יעבץ‪.‬‬
‫‪ 	10‬רעיון ההבדלה בין ישראל לעמים על תפקידיו ומאפייניו עולה ממאמריו של יעבץ כמעט‬
‫כל השנים‪ :‬יעבץ‪ ,‬מכתב אל [‪ ;]1880‬הנ"ל‪ ,‬הבדלה ממש [‪ ;]1880‬הנ"ל‪ ,‬לברית עם [‪]1885‬‬
‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;)6‬הנ"ל‪‘ ,‬עולמות עוברים‘ [‪ ]1900‬הנ"ל‪ ,‬לקט כתבים‪ ,‬עמ‘ ‪ ;78-65‬הנ"ל‪,‬‬
‫האחדות [‪ ;]1903‬הנ"ל‪‘ ,‬מתום ושברון‘ [‪ ,]1910‬הנ"ל‪ ,‬לקט כתבים‪ ,‬עמ‘ ‪ ;99-9‬הנ"ל‪ ,‬נפש‬
‫חיה [‪ ;]1910‬הנ"ל‪‘ ,‬נצח ישראל‘‪ ,‬המצפה‪ ,‬ח‪ ,‬ז (י"ט בשבט תרע"א)‪ ,‬עמ‘ ‪ ;2-1‬שם‪ ,‬ח (כ"ו‬
‫בשבט‪ ,‬תרע"א)‪ ,‬עמ‘ ‪ ;2-1‬הנ"ל‪ ,‬מכתב לידיד [‪ ,1924‬ביסל"א‪ ,‬מכי"א‪.]48 ,Arc 4˚1602 ,‬‬

                                                   ‫ראו גם אצל ברלוביץ‪ ,‬הסדר השלישי‪.‬‬
‫‪‘ 1	 1‬למוד תורת חכמי הנכר — ולא חכמי הנכר בלבד‪ ,‬כי אם גם הבלי הנכר שגופי מעשיהם‬
‫הם לנו האסורים שבאסורים — מוטל הוא כמעט בתורת חובה מפורשת מידי רבותינו‬
‫על ראשי חכמי הדורות‪ ,‬על פי דברם הברור‪" :‬לא תלמד לעשות כתועבות הגוים האלה‪,‬‬
‫ל ע ש ו ת אי אתה למד‪ ,‬אבל למד אתה ל ה ב י ן ו ל ה ו ר ו ת ‘ (יעבץ‪ ,‬התורה והמדינה‬
‫[‪ ,]1938‬עמ‘ רכט‪-‬רל‪ ,‬ההדגשות במקור‪ .‬על פי בבלי‪ ,‬שבת עה‪ ,‬ע"א); ראו גם הנ"ל‪,‬‬
‫‘היהדות והגלות‘ [‪ ,]1899‬הנ"ל‪ ,‬לקט כתבים‪ ,‬עמ‘ ‪ ;89‬הנ"ל‪ ,‬חיי שעה [‪ ,]1903‬עמ‘ ‪;269‬‬

                                                    ‫הנ"ל‪ ,‬נצח ישראל (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)10‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108