Page 134 - זכרונות חדשים לאתר
P. 134

‫‪ 132‬פרק שישי‬

‫לבנר הצליח‪ ,‬לדידו של שניאור‪‘ ,‬להעמיד את ביצת קולומבוס‘ על מכונה‬
‫כיוון שהעניק לאגדה ‘נופך משלו‘‪ ,‬היינו‪ ,‬הקשר וערך תרבותי מחודש‪ 2.‬סיפוריו‬
‫נלמדו בחדר המתוקן במזרח אירופה‪ ,‬בגנים ובבתי הספר של היישוב היהודי‬
‫בארץ–ישראל והיו עד מהרה למקורות ספרותיים שהפרו את עבודתם של‬

                                      ‫רבניצקי‪ ,‬ביאליק‪ ,‬ברדיצ‘בסקי ואחרים‪3.‬‬
‫אם כן‪ ,‬במה היה מפעל ספרותי זה שונה מקודמיו? וכיצד הצליח המחבר‬
‫לגשר על המתחים המתקיימים באנתולוגיה מסוג זה בין ייצוג לפירוש‪ ,‬בין‬
‫האגדה הדרמטית והלקונית של חז"ל לאפוס הלאומי שביקש לשחזר עבור‬
‫הילדים‪ ,‬ובין תודעת המיעוט המשתקפת באגדה לשאיפות הריבוניות של‬

                                                          ‫הציונות המתגבשת?‬
‫שאלה זו ואחרות מלוות את הדיון שלהלן במטרותיה של האסופה‪ ,‬בדרכי‬
‫עריכתה‪ ,‬בעיצובה הספרותי ובתרומתה הייחודית כדגם ספרותי לארון הספרים‬

                                                             ‫היהודי המתחדש‪.‬‬

                  ‫ישראל בנימין לבנר‪‘ :‬רֵע הילדים‘‬

‫ישראל בנימין לבנר (‪ )1916-1862‬נולד ביקטרינוסלב שברוסיה וחינוכו כלל‬
‫לימוד תורה לצד לימודי חול‪ .‬כבר בראשית דרכו הוא הוסמך להוראה והיה מורה‬
‫ומפקח מטעם ‘חברת מפיצי ההשכלה‘ בבית ספר עברי שהקים בטקמן (סיביר)‪,‬‬
‫ולאחר מכן בעיר הולדתו‪ ,‬יקטרינוסלב‪ 4.‬רשמיו מתקופה זו ומשנתו כפדגוג‬
‫משתקפים בסדרת מאמרים שפרסם מעל דפי ‘המליץ‘ בנוגע למצב החינוך‬

‫נוספות של האנתולוגיה במרוצת השנים‪ :‬בשנות העשרים והשלושים ובשנים ‪,1950 ,1946‬‬
‫‪ 1977 ,1968 ,1961 ,1959‬ועוד מלמדות כי גם אם נמצאו לה תחליפים עדכניים יותר לא נס‬
‫לחה‪ .‬חלקים מן הספר גם תורגמו לגרמנית ולאנגלית‪ .‬לגרמנית תרגם ב' גוטשאלק (‪Agada‬‬
‫‪ )Sammlung, Für die Jugend, 1920‬ולאנגלית — יואל סנואומן עם מבוא מאת בצלאל‬
‫ססיל רות (‪ .)The Legends of Israel, 1946‬המובאות בפרק זה הן מן המהדורה הראשונה‪,‬‬
‫למעט החלק החמישי שמצאתי במהדורה שנייה בלבד (לבנר‪ ,‬אגדות ישראל)‪ ,‬ולכל ציטוט‬
‫נלווה ׁ ֵשם הסיפור‪ ,‬מספרו באותיות‪ ,‬שמו והחלק שהוא מופיע בו‪ ,‬לדוגמה רלו‪' ,‬לא בחרב‬

                                                                     ‫ובחנית' (חלק שני)‪.‬‬
                                                              ‫	‪ 2‬שניאור‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.323‬‬
      ‫	‪ 3‬שם‪ ,‬ובעמ' ‪ ;316‬שוחט‪ ,‬תלמוד תורה‪ ,‬עמ' ‪ ;83‬שמיר‪ ,‬מה זאת אהבה‪ ,‬עמ' ‪.127 ,36‬‬
‫‪'	4‬חברת מפיצי ההשכלה' נוסדה ברוסיה ב–‪ .1863‬משפחות עשירות של יהודים מהעיר‬
‫סנקט פטרבורג יסדוה כדי לסייע למשכילים בעיקר בערי השדה לרכוש השכלה ותארים‬
‫מתקדמים ולקדם את הוצאתה לאור של ספרות משכילית בעברית‪ ,‬ביידיש וברוסית‬
                                                           ‫(סלוצקי‪ ,‬השכלה‪ ,‬עמ' ‪.)1450‬‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139