Page 135 - זכרונות חדשים לאתר
P. 135

‫׳כל אגדות ישראל׳ ‪133‬‬

‫העברי‪ .‬המורה העברי‪ ,‬לדבריו של לבנר‪ ,‬צריך ללמוד מן המלמד לשמור מצוות‪,‬‬
‫לפחות בפרהסיה‪ ,‬ומן המורה בבית הספר הפרטי — את הפתיחות ללימודי חול‪,‬‬
‫בעיקר היסטוריה ומדעים‪ .‬עליו ללמד בעברית מתוך הכרה בחשיבותה העליונה‬

                   ‫של השפה הלאומית ולהיות רגיש וער גם לחינוך הנערות‪5.‬‬
‫ספר הלימוד הראשון שפרסם לבנר היה המקראה העברית ‘רע הילדים‘‬
‫(‪ .)1892‬המקראה זכתה לשבחים והודפסה בכמה מהדורות‪ 6.‬בעקבות הצלחתה‬
‫נעשתה הכתיבה לילדים העיסוק העיקרי של לבנר ואף זכתה לחסותו של בן–‬
‫אביגדור (אברהם ליב שאקלוביץ)‪ ,‬מייסדה של הוצאת ‘תושיה‘‪ 7.‬ביזמתו של‬
‫בן–אביגדור ולצד יוצרים נוספים נרתם לבנר למאמץ הלאומי המשותף של‬
‫ביסוס והרחבת ‘הביבליותיקה לילדים‘ בעזרת תרגומים של ספרות פופולרית‬
‫כ‘מלחמת אחים‘ לוויקטור הוגו (‪‘ ,)1896‬המוהיקני האחרון‘ לג‘יימס פנימור‬
‫קופר (‪ )1897‬וסיפורי עם ִמשל ריכרד גוסטפסון (‘הרועה ובת המלך‘‪;1896 ,‬‬
‫‘המלך אשר שנתו נגזלה‘ ו‘פרחי ששון‪ :‬שיחות לילדים‘ ‪ )1897‬ושל וילהלם‬
‫האוף (‘הכליף והחסידה‘‪ .)1897 ,‬לצד תרגומים פרסם לבנר בהוצאת ‘תושיה‘‬
‫סיפורי אגדה שהוא עצמו עיבד כגון ‘משפטי יי‪ :‬שני סיפורים לילדי ישראל‘‬
‫(‪‘ ,)1895‬ארץ הפלאות‘ (‪‘ ,)1895‬ימי הפורים‘ (‪‘ ,)1905‬חסד וצדקה‘ (‪.)1905‬‬
‫סיפורים אלה מגלמים את מקומה המרכזי של המסורת היהודית באידאולוגיה‬
‫החינוכית של המחבר וגם את סגנונו האפי המיוחד‪ ,‬המבקש להעניק לאגדה‬
‫היהודית סביבה סיפורית מוחשית‪ .‬יסודות אלה שימשו אותו כעבור כמה שנים‬

   ‫כעורך וכמספר בחיבורו הגדול והמצליח ‘כל אגדות ישראל‘ (‪.)1905-1898‬‬
‫כשסיים לבנר את הכנת האסופה מינתה אותו ‘תושיה‘ לעורך עיתון הילדים‬
‫‘החיים והטבע‘‪ .‬העיתון נועד‪ ,‬לדברי העורך בפתיחה‪ ,‬להעניק במה לאגדות‬
‫ולפנטזיות‪ ,‬לסיפורי מסע ולידיעות מעולם הטבע והמדעים‪ .‬רגישותו הרבה‬
‫של העורך לצרכיה של כל שכבת גיל באה לידי ביטוי בחלוקת העיתון לשלוש‬
‫חטיבות‪ ,‬כל אחת מותאמת לשלב התפתחותי אחר בחייו של הילד‪ .‬חלקו של‬
‫לבנר ניכר במיוחד בעיבוד אגדות חז"ל לסיפורים בהמשכים ובעידוד סופרים‬

‫י"ב לבנר [לעוונער]‪' ,‬עזרת סופרים‪ :‬מצב ההשכלה בין הקולוניסתים בפלך‬                    ‫‪	5‬‬
‫יעקאטערינאסלאוו'‪ ,‬המליץ‪( 41 ,‬ט"ז בסיוון תרמ"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ;686-685‬הנ"ל‪' ,‬עזרת סופרים‪:‬‬
‫מצב החנוך בפלך טאווריא'‪ ,‬שם‪( 70 ,‬כ"ט באלול תרמ"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ;1159-1157‬הנ"ל‪' ,‬עזרת‬        ‫	‪6‬‬
‫סופרים‪ :‬על דבר בתי הספר והחדרים לעברים בפלך טבריא'‪ ,‬שם‪( 83 ,‬ח' בכסלו תרמ"ו)‪,‬‬         ‫‪	7‬‬

                     ‫עמ' ‪ ;1330-1327‬הנ"ל‪ ,‬לסופרי הנכבד [‪ ,]1909‬מ"ג‪ ,‬אכ"י‪.2140/5 ,‬‬
                          ‫הנ"ל‪ ,‬אדוניי הנכבדים [‪ ;]1891‬אופק‪ ,‬ספרות הילדים‪ ,‬עמ' ‪.203‬‬

 ‫לתרומתו של בן–אביגדור לחידוש הספרייה העברית באותן שנים ראו גריס‪ ,‬שאקלוביץ‪.‬‬
   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140