Page 141 - זכרונות חדשים לאתר
P. 141

‫׳כל אגדות ישראל׳ ‪139‬‬

‫הסיפורים משופעים בנסים או במאגיה‪ ,‬בחלומות ובחזיונות‪ ,‬בחפצים קסומים‬
‫וברפואות עממיות‪ .‬ייתכן שיסודה של מחשבה זו בתפיסה דתית–רומנטית של‬
‫המחבר‪ ,‬תפיסה המשתקפת גם בעבודתו הקודמת‪ .‬אולם נדמה כי טמונה כאן גם‬
‫מחשבה חדשה על דרכי ההכרה והתפיסה המיוחדות לילדים‪ ,‬כזו העולה כאמור‬
‫ממכתביו של לבנר‪ .‬לדבריו כדי לפנות לקוראים הצעירים יש לצייר ולהמחיש‬
‫בפניהם את העלילה‪ .‬הילד מטבעו מייחס לחפצים מחשבות‪ ,‬רצון ומעשים‪,‬‬
‫ולכן זקוק דמיונו להאנשות‪ ,‬לדיבור ‘חי‘ ולתיאור מפורט‪ ,‬שיאפשרו לו להפנים‬
‫את העלילה על מסריה‪ 22.‬מבחינה זו החשיבה המיתית אינה מחלישה כאן את‬
‫המסגרת ההיסטורית הכוללת של החיבור אלא להפך‪ ,‬מעגנת אותה בדמיונם‬

                                                                  ‫של הילדים‪.‬‬
‫הכניסה לעולם האגדה היהודית בספרו של לבנר נמשלת לכניסה למערת‬
‫האוצרות של אלדין‪ ,‬טוען ססיל רות‪ .‬כאן צפוי הקורא הצעיר לגלות מוקד שייכות‬
‫ומקור גאווה‪ ,‬שהיו באותה עת יקרי המציאות‪ 23.‬ואמנם‪ ,‬לא רק השפה הציורית‬
‫והיסודות המאגיים בולטים באסופה זו בהשוואה לקודמותיה אלא גם בחירת‬
‫התכנים המכוונים לקהל היעד החדש‪ .‬דגש מיוחד הושם כאן למשל במצוות‬
‫כיבוד אב ואם‪ .‬דגש זה ניכר בבחירת הסיפורים‪ ,‬במתן הכותרות ובהרחבות‬
‫בגוף הסיפור‪ ,‬כפי שראינו לעיל בסיפור ‘עבודה תציל ממות‘‪ .‬הסיפור על‬
‫רחב‪ ,‬המופיע בחלק השני וכותרתו ‘בגלל שני דברים טובים‘‪ ,‬ממחיש עניין זה‬
‫בהרחבה‪ .‬הסיפור מתאר (על בסיס הכתוב במדרש רות רבה‪ ,‬ב‪ ,‬מדרש שמואל‪ ,‬ט‬
‫ופסיקתא דרב כהנא יב) כיצד החביאה רחב את כלב ואת פנחס‪ ,‬שליחי האל‪ ,‬כדי‬
‫להגן עליהם‪ .‬בתמורה היא ביקשה מהם שי ַֹחיו את הוריה‪ .‬אלוהים גמל לה על‬
‫כך בצאצאים שהיו למנהיגי ישראל‪ ,‬ואלה זכו לראות את ‘מראות האלהים‘‪ .‬על‬
‫פי מדרש שמואל זכתה רחב בצאצאים מבורכים בשל אמונתה‪ ,‬ואילו אצל לבנר‬
‫היא זוכה בכך ‘בגלל שני דברים טובים‘‪ :‬אמונתה וכיבוד הוריה‪ ,‬המודגשים‬
‫בסוף הסיפור באמצעות ריווח אותיות‪‘ :‬ויאמר יי‪ :‬יען אשר אמרה רחב‪ :‬א ל ה י ם‬
‫ה ו א ב ש מ י ם מ מ ע ל והיא לא ראתה אותי‪ ,‬ו ת ו ק י ר א ת א ב י ה ו א ת‬
‫א מ ה ו ת ב ק ש ע ל נ פ ש ם ‪ — ,‬על כן אתן לה ארך ימים ויצאו ממנה ירמיהו‬

‫‪ 2	 2‬ראו לבנר‪ ,‬עזרת סופרים‪ :‬מצב החנוך (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;)5‬הנ"ל‪ ,‬עזרת סופרים‪ :‬על דבר‬
‫בתי הספר (שם); שנהר‪ ,‬מסיפור עממי‪ .‬כעבור שנים בודדות אימצו גם ביאליק‪ ,‬רבניצקי‬
‫וש׳ בן–ציון תפיסה זו‪ ,‬כאשר ביקשו לשוות ל'ספורי המקרא לילדים' שערכו 'אמיתיות‬

      ‫מדומה' ולצרף להם מאיוריו של נחום גוטמן (ביאליק‪ ,‬איגרות‪ ,‬א [‪ ,]1904‬עמ' רנג)‪.‬‬
‫‪ 	23‬ס' רות‪' ,‬מבוא'‪ ,‬לבנר‪ ,‬אגדות [‪ ,]1946‬עמ' ‪ .19-10‬הדברים יפים כמדומני גם למפנה המאות‬
‫התשע עשרה והעשרים וגם ל–‪ ,1946‬שבה פורסם התרגום‪ .‬ראו גם הקדמת המתרגם‪,‬‬

                                                                ‫י' סנואומן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146