Page 141 - זכרונות חדשים לאתר
P. 141
׳כל אגדות ישראל׳ 139
הסיפורים משופעים בנסים או במאגיה ,בחלומות ובחזיונות ,בחפצים קסומים
וברפואות עממיות .ייתכן שיסודה של מחשבה זו בתפיסה דתית–רומנטית של
המחבר ,תפיסה המשתקפת גם בעבודתו הקודמת .אולם נדמה כי טמונה כאן גם
מחשבה חדשה על דרכי ההכרה והתפיסה המיוחדות לילדים ,כזו העולה כאמור
ממכתביו של לבנר .לדבריו כדי לפנות לקוראים הצעירים יש לצייר ולהמחיש
בפניהם את העלילה .הילד מטבעו מייחס לחפצים מחשבות ,רצון ומעשים,
ולכן זקוק דמיונו להאנשות ,לדיבור ‘חי‘ ולתיאור מפורט ,שיאפשרו לו להפנים
את העלילה על מסריה 22.מבחינה זו החשיבה המיתית אינה מחלישה כאן את
המסגרת ההיסטורית הכוללת של החיבור אלא להפך ,מעגנת אותה בדמיונם
של הילדים.
הכניסה לעולם האגדה היהודית בספרו של לבנר נמשלת לכניסה למערת
האוצרות של אלדין ,טוען ססיל רות .כאן צפוי הקורא הצעיר לגלות מוקד שייכות
ומקור גאווה ,שהיו באותה עת יקרי המציאות 23.ואמנם ,לא רק השפה הציורית
והיסודות המאגיים בולטים באסופה זו בהשוואה לקודמותיה אלא גם בחירת
התכנים המכוונים לקהל היעד החדש .דגש מיוחד הושם כאן למשל במצוות
כיבוד אב ואם .דגש זה ניכר בבחירת הסיפורים ,במתן הכותרות ובהרחבות
בגוף הסיפור ,כפי שראינו לעיל בסיפור ‘עבודה תציל ממות‘ .הסיפור על
רחב ,המופיע בחלק השני וכותרתו ‘בגלל שני דברים טובים‘ ,ממחיש עניין זה
בהרחבה .הסיפור מתאר (על בסיס הכתוב במדרש רות רבה ,ב ,מדרש שמואל ,ט
ופסיקתא דרב כהנא יב) כיצד החביאה רחב את כלב ואת פנחס ,שליחי האל ,כדי
להגן עליהם .בתמורה היא ביקשה מהם שי ַֹחיו את הוריה .אלוהים גמל לה על
כך בצאצאים שהיו למנהיגי ישראל ,ואלה זכו לראות את ‘מראות האלהים‘ .על
פי מדרש שמואל זכתה רחב בצאצאים מבורכים בשל אמונתה ,ואילו אצל לבנר
היא זוכה בכך ‘בגלל שני דברים טובים‘ :אמונתה וכיבוד הוריה ,המודגשים
בסוף הסיפור באמצעות ריווח אותיות‘ :ויאמר יי :יען אשר אמרה רחב :א ל ה י ם
ה ו א ב ש מ י ם מ מ ע ל והיא לא ראתה אותי ,ו ת ו ק י ר א ת א ב י ה ו א ת
א מ ה ו ת ב ק ש ע ל נ פ ש ם — ,על כן אתן לה ארך ימים ויצאו ממנה ירמיהו
2 2ראו לבנר ,עזרת סופרים :מצב החנוך (לעיל ,הערה ;)5הנ"ל ,עזרת סופרים :על דבר
בתי הספר (שם); שנהר ,מסיפור עממי .כעבור שנים בודדות אימצו גם ביאליק ,רבניצקי
וש׳ בן–ציון תפיסה זו ,כאשר ביקשו לשוות ל'ספורי המקרא לילדים' שערכו 'אמיתיות
מדומה' ולצרף להם מאיוריו של נחום גוטמן (ביאליק ,איגרות ,א [ ,]1904עמ' רנג).
23ס' רות' ,מבוא' ,לבנר ,אגדות [ ,]1946עמ' .19-10הדברים יפים כמדומני גם למפנה המאות
התשע עשרה והעשרים וגם ל– ,1946שבה פורסם התרגום .ראו גם הקדמת המתרגם,
י' סנואומן ,שם ,עמ' .13
