Page 146 - זכרונות חדשים לאתר
P. 146
144פרק שישי
מעשה חולדה ובור ודרכו לאפוס לאומי עברי
‘בין קרבות ותאוות ,הרפתקאות וסכנות הם מראים לנו פרשיות ציד ומשתה,
ארמונות ומשכנות–רועים ,משחקי תחרות וימי–כביסה — כדי שנראה את
הגיבורים כהלכה בארחם ורבעם ,ונשמח מתוך הסתכלות ,איך הם נהנים
ממציאותם הבשומה ,הרפודה יפה יפה בהווי ,בנוף ובצרכי יום–יום .וכך הם
מקסימים אותנו ומתחנפים לנו ,עד שאנו נעשים שותפים למציאות–חייהם‘36.
עיצוב הסוגות באסופה משקף הן את חידושיה הפואטיים הן את חידושיה
הרעיוניים והוא משמש כלי מרכזי להבנת דרכו והצלחתו של לבנר כמספר
עממי מודרני .הסוגות הדומיננטיות ב‘כל אגדות ישראל‘ הן האגדה ההיסטורית
והסיפור המקראי המורחב ,המתפתח בחלקים הרביעי והחמישי של הספר
לאגדה מורחבת 37.המטרה שעמדה לנגד עיניו של המחבר בבחירת הסוגות,
בדומה לשיקולי העריכה ,היא שחזור היסטוריה יהודית עממית מבראשית ועד
שלהי העת העתיקה כנדבך בבניין הזיכרון התרבותי של ישראל .לשם כך הדגיש
המספר את אחיזתה של האגדה במקום ובזמן ומילא את הסביבה הסיפורית
שהדמויות פועלות בה בפרטים מוחשיים המקנים לה מלאות וצבעוניות .מדובר
בשל כך בסיפורים ארוכים יחסית ,המחולקים לעתים לפרקים ומתאפיינים
בהרחבות ובהשהיות .כל אלה מקנים לסיפור הדרמטי של חז"ל רוחב נשימה
אפי בדומה לפרק ברומן היסטורי.
כך למשל מתפרס סיפורם של יוסף ואחיו על 53פרקים (קכח-קפ ,בחלק
הראשון) .החלוקה לפרקים אפשרה למספר לקטוע את העלילה בצמתים מסוימים
ולתאר התרחשויות נוספות ,כגון מותו של יצחק (סיפורים קמח וקמט) .סיפור זה
אמנם אינו מקדם את העלילה ואולי אף פוגע באחדותה ,אולם הוא חוזר ומעגן
אותה ברצף ההיסטורי ומוסיף לה מלאות ומוחשיות ,שאינם מאפיינים את אגדת
חז"ל .להבדיל מן הנובלה המקראית סיפור זה משופע ביסודות פלאיים כגון
ניחושיו של יוסף בעזרת הגביע המאגי ובאמצעות תבנית לוח השמיים (קס,
‘מגלה נסתרות‘) ,או הזאב המדבר אל יעקב (קלט‘ ,הזאב המדבר‘) .אפיזודות
אלה משתלבות בעלילה בטבעיות כחלק מאמונתם המשותפת של הגיבורים
3 6אוארבך ,צלקתו ,עמ' .11הדברים אמורים על מזמורי הומרוס ,אולם דומה שאותה 'שמחה
מתוך הסתכלות' על מציאות 'הרפודה יפה יפה בהווי' משותפת גם לחיבורנו ,הניחן כאמור
ב'נופך משלו' (ראו לעיל ,הערה .)1
37לעיון במאפייני הסיפור המקראי המורחב ראו לוינסון ,הסיפור שלא סופר .חלקו של 'ספר
הישר' כמקור ספרותי דומיננטי בשל כך בספרים הראשונים של האנתולוגיה .והשוו לדרכו
של לוי גינצבורג לפי שורש ,יצירת אגדה ,עמ' .147
