Page 144 - זכרונות חדשים לאתר
P. 144

‫‪ 142‬פרק שישי‬

‫על פי דגם זה‪ ,‬הוא הגשמת הריבונות הלאומית‪ .‬מסגרת זו אינה רק מלכדת‬
     ‫ספרות פרגמנטרית מטבעה אלא גם מעניקה לה היגיון ותכלית לאומיים‪.‬‬

‫אולם לא רק הסדר ההיסטורי הכולל הוא שמעניק לאגדה של לבנר תפקיד‬
‫לאומי בהבניית זיכרון תרבותי משותף אלא גם הסגנון האפי של המספר‪,‬‬
‫האמון על טוויית מרקם מלא ועשיר של התמונה הסיפורית‪ .‬כדי לשוות לאגדה‬
‫הדרמטית מיסודה את ‘רוחב הנשימה‘ האפי נזקק לבנר למקורות ספרותיים‬
‫בעלי אופי היסטורי כגון ‘יוסיפון‘‪‘ ,‬שלשלת הקבלה‘ וספר ‘סדר הדורות‘‪,‬‬
‫ולחיבורים עשירים מבחינה ספרותית כספרי מקבים‪‘ ,‬ספר יהודית‘ ו‘ספר‬
‫הישר‘‪ ,‬המשמשים אותו לעתים כמקורות בלעדיים לסיפוריו‪ .‬ההרחבות של‬
‫המספר בגוף הטקסט כפופות אף הן לניסיון לשחזר היסטוריה עממית קדומה‬
‫כנדבך במחשבה הלאומית המתהווה‪ .‬סיפורים רבים נפתחים במשפט‪‘ :‬ויהי‬
‫אחר הדברים האלה‘‪ ,‬ואחרים מסתיימים במשפט‪‘ :‬מאז ועד היום‘‪ .‬משפטים‬
‫כאלה מדגישים את תלות הזמנים בין הסיפורים ומשמשים חוליות מתווכות‪,‬‬
‫המעגנות את האגדה בהקשרים היסטוריים‪ .‬בדומה לזה הקפיד לבנר לסיים כל‬
‫חלק באסופה בהבטחה המותירה פתח לקראת החלק הבא‪ .‬האגדות העצמאיות‬
‫מיסודן נכרכות סביב היגיון סיפורי חדש המעניק להן מקום ותוקף היסטוריים‬

                                                        ‫ותפקיד לאומי חדש‪31.‬‬
‫לכל עמוד צירף לבנר מילון להרחבת לימוד העברית‪ ,‬ובאמצעות כותרות‬
‫והרחבות עמד על חשיבותה המרכזית של השפה העברית לגיבורי האגדה‪.‬‬
‫למשל המספר הוסיף כי חטאו של הדור שהגיע למצרים לא נבע מחוסר אמונה‪,‬‬
‫כפי שמשתמע ממקורותיו‪ 32.‬לדבריו הדור חטא כי התבולל ואיבד צביון‬
‫תרבותי ייחודי‪‘ :‬ויחלו בני ישראל להתערב במצרים וילמדו מעשיהם ויבואו‬
‫אל בתי התיאטראות ואל הקרקסאות וימלאום מפה לפה עד בלתי היות עוד‬
‫מקום למצרים ויתאוננו באזני פרעה לאמר‪ :‬קצנו בחיינו מפני העברים הגרים‬

                                                                   ‫בארצנו!‘‪33.‬‬

‫העריכה של מרגליות ויעבץ‪ ,‬נובעת כנראה מן הניסיון 'לשחרר' את ההיסטוריה העממית‬
                      ‫מן החותם הקשה שהם הטביעו בה‪ ,‬בפרט כשמדובר בספר לילדים‪.‬‬

‫‪ 3	 1‬תכונות דומות מאפיינות את ספרו של שמואל לוין‪' :‬דברי חכמים' (‪ .)1892‬פרט להרחבות‬
‫בגוף הטקסט‪ ,‬הממקמות חלק מן הסיפורים בהקשרי זמן ומקום מסוימים‪ ,‬צירף המספר‬
‫בחלק מן המקומות גם פסקה תמציתית עם פרטים ביבליוגרפיים והיסטוריים על הדמות‬

                                 ‫המרכזית שהסיפור מוקדש לה ועל המאורע שנקשר בה‪.‬‬
‫‪ 	32‬רא‪' ,‬חטאת ישראל' (חלק ראשון)‪ ,‬והשוו למקורות‪ :‬תנחומא (שמות‪ ,‬ה) ומדרש אגדה‬

                                                                              ‫(שמות‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫‪ 3	 3‬מוסר כזה נלמד מצירוף מקורות והרחבות גם בדוגמאות הבאות‪ :‬יד‪' ,‬חטאת משה' (חלק‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149