Page 143 - זכרונות חדשים לאתר
P. 143

‫׳כל אגדות ישראל׳ ‪141‬‬

‫לפיכך ביקש גם לבנר לשחזר באמצעות ספרות המקרא והאגדה היסטוריה‬
‫עממית לילדים‪ ,‬המתחילה בבריאת העולם ומסתיימת בימי ר‘ אליעזר הגדול‪.‬‬
‫הוא ערך את האגדות ברצף כרונולוגי‪ ,‬על פי סדר האירועים במקרא ועל פי‬
‫הדגם המחזורי של רנ"ק (נחמן קרוכמל) ב‘מורה נבוכי הזמן‘ (‪ .)1851‬התבנית‬
‫המונחת בבסיס דגם זה היא בת שלושה שלבים‪ :‬בשלב הראשון (שלב הצמיחה‬
‫והגידול) עובר העם תקופה של התעוררות רוחנית בפזורה‪ .‬בשלב השני (שלב‬
‫העוז והמפעל) מגיעה התעוררות זו לשיאה בהגשמת הריבונות המדינית‪ ,‬ובשלב‬
‫השלישי (שלב ההיתוך והכיליון) מאבד העם את כוחו ואת ריבונותו בעקבות‬
‫משבר היסטורי‪ .‬ייחודו של העם היהודי בספרו של רנ"ק טמון ביכולתו (התלויה‬

        ‫גם בערבות האל) להתעורר בכל פעם מחדש מן ההריסות ולהשתקם‪29.‬‬
‫חוקיות זו פועלת גם באנתולוגיה של לבנר ומקנה לאגדה מסגרת נרטיבית‬
‫שלמה‪ ,‬רצופה ואחידה‪ .‬החלק הראשון מתחיל בבריאת העולם‪ ,‬ממשיך בדרכי‬
‫מנהיגותם של האבות המייסדים ומסתיים במשבר העבדות של ישראל במצרים‬
‫ובהולדת משה‪ ,‬הגואל המבשר על תחייה לאומית נוספת‪ .‬החלק השני (שמאוחר‬
‫יותר נחלק לשני חלקים נפרדים) מתחיל בהתעוררות הלאומית של העם‬
‫במדבר‪ ,‬ממשיך בהתבססותו בארץ–ישראל (המגיעה לשיאה ב–‪ 138‬הסיפורים‬
‫על מלכות דוד!) ומסתיים במשבר הלאומי בימי חורבן בית ראשון‪ .‬גם בסופו‬
‫של חלק זה משובץ סיפור המבשר על תחייה מחודשת‪‘ :‬ילד הפלאות‘‪ ,‬המתאר‬
‫את הולדתו של הגואל הבא בבית לחם‪ ,‬הוא מנחם בן חזקיה‪ .‬החלק הרביעי‬
‫(שלישי‪ ,‬על פי החלוקה הראשונית) מתחיל עם התעוררות התודעה הלאומית‬
‫של ישראל בפזורה בהנהגת דניאל‪ ,‬מתאר בהרחבה את סיפור מגילת אסתר‪,‬‬
‫את שיבת ציון בימי עזרא ואת ימי אלכסנדר מוקדון‪ ,‬ומסתיים בחטאי הכוהנים‬
‫בבית המקדש‪ .‬החלק החמישי והאחרון מתחיל בימי הורדוס‪ ,‬הלל ושמאי‪ ,‬וכולל‬
‫בעיקר את סיפורי התנאים‪ ,‬חכמי המשנה‪ ,‬שפעלו למעשה אחרי החורבן‪ ,‬בלי‬
‫להתייחס כלל לחורבן בית שני‪ 30.‬קנה המידה המרכזי להתפתחות ההיסטורית‪,‬‬

‫ראו ד' פרישמן‪' ,‬על הספרות היפה' [‪ ,]1913‬הנ"ל‪ ,‬כל כתבי‪ ,‬עמ' ‪ ;116‬הלקין‪ ,‬מוסכמות‬
                                                                      ‫ומשברים‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬

‫‪ 	29‬קרוכמל‪ ,‬נבוכי הזמן‪ .‬וראו רוטנשטרייך‪ ,‬המחשבה היהודית‪ ,‬עמ' ‪ ;70-52‬לוי‪ ,‬היהדות‪,‬‬
                                                                                ‫עמ' ‪.134‬‬

‫‪ 	30‬גם החלוקה המאוחרת יותר של החלק השני לשני חלקים נפרדים נשענת על רציונל‬
‫היסטורי דומה‪ .‬על פי חלוקה זו מתחיל החלק השני בימי משה ומסתיים (אחרי הגשמה‬
‫לאומית) במפלת שאול ובניו‪ ,‬והחלק השלישי פותח בהתבססותה של מלכות דוד ומסתיים‬
‫(אחרי ימי מלכותו) בחורבן בית ראשון‪ .‬השמטת סיפורי החורבן השני‪ ,‬בדומה לשיקולי‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148