Page 27 - גנזי קדם יא
P. 27
אעיצמ אבבו םיחספ תותכסמל תאיג ןבא קחצי 'ר לש ושוריפ 25
אבין :האי תנא) 57מעיקרא אילימא ליה האי תנא) מעיקרא אילימא ליה כ ֵרת דיליף
כ ֵרת דיליף מעילה שהיא במיתה דקולא מעילה שהיא במיתה דקולא א' מחיי ֵבי
מחיי ֵבי כריתות דחמירי והדר פריק תאמר כריתות דחמירי והדר פריק תאמר במעילה
במעילה שחייב בה מיתה דיש בה צד שחייב בה מיתה דיש בה צד חמור אלמא
חמור ,אלמא מיתה חמורה מכרת .אמר מיתה חמורה מכרת אמ' ליה הכי קאמ'
ליה הכי קאמר לא אמרת בשאר מצות שכן לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב
לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית תאמר בהן מיתה בפחות מכזית תאמר במעילה
במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית. שחייב בה מיתה בפחות מכזית אמ' ליה
אמר ליה תנוח דעתך שהנחת את דעתי. תנוח דעתך שהנחת את דעתי אמ' ליה
אמר ליה מאי ניחותא דרבה ואיתימא רב מאי ניחותא דרבה ואיתימא רב ששת שרו
ששת שדו ביה נרגא. בה נרגא
מאן שמעת ליה דאמר הזיד במעילה [לג ע"א]
במיתה ר' היא' .כלומר שרב נחמן אמר
לו תנוח דעתך שהנחת את דעתי .והשיב מאן שמעת ליה דאמ' הזיד במעילה
לו רב חייא בר אבין שסוגייתנו עד כאן במיתה ר' היא יעני אן רב נחמן קאל לה
אינה מיושבת מאחר שהקשה עליה רבה, תנוח דעתך שהנחת את דעתי פגאובה רב
ויש אומרים רב ששת ,מכיוון שנוסחה הוא חייא בר אבין אן מסלתנא אלי אלאן גיר
בשגגה 58פרט למזיד ושמעילה בשוגג חייב מתקררה אד קד אנקצ'הא רבה וקיל רב
בה מיתה בפחות מכזית .ור' סובר שהזיד ששת לאן מוצ'ועהא בשגגה פרט למזיד
במעילה בכזית חייב מיתה .אחר כך התקיף ואן מעילה בשוגג חייב בה מיתה בפחות
רב פפא 'ממאי דר' כרבנן סבירא ליה' מכזית ור' יעתקד אן הזיד במעילה בכזית
שאומרים כזית ,כלומר מאמרם 'האוכל חייב מיתה תם התקיף רב פפא ממאי
כזית תרומה וכול' '' .שאם נתכוון לחתוך דר' כרבנן סבירא ליה אלדי יקולוא כזית
את התלוש בשבת וחתך את המחובר יעני קול' האוכל כזית תרומה וכול' שאם
נתכוון לחתוך את התלוש בשבת וחתך את
שפטור וכול' '.
'תתן לו ולא לאורו' .כלומר תן לו תרומה המחובר שפטור וכול'
טהורה ואל תתן לו תרומה טמאה שאינה
ראויה אלא לשריפה ולהסיקה תחת תתן לו לו ולא לאורו יריד תן לו תרומה
טהורה ואל תתן לו טמאה שאינה ראויה
תבשילו.
אלא לשריפה ולהסיקה תחת תבשילו
57המובא בסוגריים עגולים הושמט בכתב היד מסיבה לא ברורה .ייתכן שהסיבה להשמטה נבעה מכך
שריצ"ג קטע את הברייתא באמצע כדי להביא ראיה לאחד הדינים שבה (ראה בהערה הקודמת) ושכח
לחזור לסוף הברייתא.
1 58ע"ב בכתב היד.
