Page 29 - גנזי קדם יא
P. 29
אעיצמ אבבו םיחספ תותכסמל תאיג ןבא קחצי 'ר לש ושוריפ 27
לא היה לחלה שעת הכושר אלא מתחלתה לחלה שעת הכושר אלא מתחלתה לאש
לאש ניתנת ומשום הכי אינה קדושה ניתנת ומשום הכי אינה קדושה כדתניא
כדתניא אבל מפריש חמץ תרומה דברי אבל מפריש חמץ תרומה דברי הכל אינה
הכל אינה קדושה כלומר הפריש תרומה מן קדושה כלומר הפריש תרומה מן החמץ
החמץ שנתחמץ כבר אינה קדושה אבל אם שנתחמץ כבר אינה קדושה אבל אם
החמיץ בתלוש ומאי תלוש לאחר שתלש החמיץ בתלוש ומאי תלוש לאחר שתלש
מן העיסה אם החמיצה דברי הכל קדושה מן העיסה אם החמיצה דברי הכל קדושה
והיא גופה דתניא במה דברים אמורים והיא גופה דתניא במה דברים אמורים
במפריש תרומה מצה והחמיצה. במפריש תרומה מצה והחמיצה
'ורב הונא בריה דרב יהושע אמר אמר [לג ע"ב]
קרא ראשית עריסותיכם ראשית
ששייריה מותרין לישראל' 63,והמפריש ורב הונא בריה דרב יהושע אמ' אמ' קרא
חלה מן העיסה שנתחמצה בפסח אין ראשית עריסותיכם ראשית {שיהיה}
השירים מותרין לישראל אלא אסורין <ששיירי ה> מותרין לישראל והמפריש
ומשום הכי לא קדישה דאין הראשית חלה מן העיסה שנתחמצה בפסח אין
קדישה עד שיהו השירים מותרין לבעלים. השירים מותרין לישראל אלא אסורין
'ענבים שנטמאו דורכן פחות פחות ומשום הכי לא קדישה דאין הראשית
מכביצה ויינם כשר לנסכים' .מכיוון קדישה עד שיהו השירים מותרין לבעלים.
שטומאת אוכלין כביצה ,כשדורכן פחות ענבים שנטמאו דורכן פחות <פחות>
פחות מן כביצה הוו להו כמי שלא ניטמאו. מכביצה ויינם כשר לנסכים לאן טומאת
'קסבר משקין משקין מיפקד פקידי'. אוכלין כביצה כשדורכן פחות פחות מן
כמו שהם שמורים ואצורים בענבים ,כך
שלא מגיעה אליהם הטומאה .ואם נגעה כביצה הוו להו כמי שלא ניטמאו
הטומאה בגרגר (הענב) היא לא מגיעה קסבר משקין מיפקד פקידי כאל מדכורה
אליהם .ומי שאומר 'מיבלע בליעה' רומז פי אלענב ואלמצונה בחית לא תצל אליהא
לכך שהם קשורים בכל חלק מחלקי הענב, אלנגאסה פאדא דנת אלנגאסה באלחב לם
ואם נטמא היא מגיעה אליהם בכל מקום. תצל אליהא ואלקאיל מיבלע בליעה יומי
אמר רב האיי מופקדין הן כמו המפקיד חפץ אלי ארתבאטהא פי כל גז מן אגזא אל ענב
בכלי אם נטמא גבו תוכו טהור והם הכי פאדא תנגס וצל אליהא פי אלמקאם קאל
משקה שבתוך הזג ,ובלועין כמו שמחוברין רב האיי מופקדין הן כמו המפקיד חפץ
בכלי אם נטמא גבו תוכו טהור והם הכי
בזג וכיון שניטמא הזג נטמא המשקה. משקה שבתוך הזג ובלועין כמו שמחוברין
בזג וכיון שניטמא הזג נטמא המשקה
6 3הגרסה בדפוס היא 'ניכרין' ,אך כגרסתו' ,מותרין' ,גם רבנו חננאל ורוב כתבי היד של התלמוד.