Page 34 - גנזי קדם יא
P. 34

‫‪ 32‬נברגרירג ןד‬

‫מכך היא שאילו נגע בו דבר טמא בתוך‬                 ‫נגסת ומן‪ 78‬אגל תסמיתהא בתלושין ועלי‬
‫המעין הוא נטמא‪ ,‬מאחר שכינה אותם‬                   ‫אנהא מחוברין והדה הי אל ַמ ְע ָלה להא‬
‫תלושין אף שהם מחוברין‪ .‬וזו המעלה‬                  ‫זאיד עלי אלחולין אלמקול פיה אך מעין‬
‫שלה הנוספת על החולין שנאמר בהם 'אך‬
                                                              ‫ובור מקוה מים יהיה טהור‪79.‬‬
       ‫מעין ובור מקוה מים יהיה טהור'‪.‬‬
                                                                                                 ‫[לה ע"א]‬
      ‫'אלא לידי סירחון'‪ .‬מיאוס והפסד‪.‬‬
‫'קרומית'‪ .‬האיי גורס קרמית עם קוף‬                     ‫אל{ף}< ‌א> לידי סירחון תגייר ופסאד‬
‫וריש בפתח‪ ,‬ואמר עשב הוא מצוי בבבל‬                 ‫קרומית האיי ידרסה קרמית מפתוח‬
‫ונקרא קוראמי‪ ,‬ובעירובין נאמר 'קוראמי‬              ‫אלקאף ואלרא וקאל עשב הוא מצוי בבבל‬
‫באגמא'‪ 80.‬לזקנים‪ְ :‬ק ַראמית‪ ,‬מין דוחן הוא‬         ‫ונקרא קוראמי ופי עירובין קיל איכא‬
‫ונקרא בלשון ארמי שיצניתא ובלשון ערב‬               ‫קוראמי באגמא ללשיוך ְק ַראמית מין דוחן‬
                                                  ‫הוא ונקרא בל' ארמי שיצניתא ובל' ערב‬
                               ‫'אלדרה'‪.‬‬
                       ‫'כול ִני ַתא'‪ַ .‬א ְג ַמא‪.‬‬                                  ‫אל דרה‬
‫'שיצני[תא]'‪ .‬רב נחשון‪ :‬מיני קטניות‬                                         ‫כול ִני ַתא ַא ְג ַמא‬
‫וכולניתא עשב‪ .‬אחרים אומרים‪ :‬שיצניתא‬               ‫שיצני[תא] רב נחשון מיני קטניות‬
               ‫חטין שלא נתמלאו יפה‪81.‬‬             ‫וכולניתא עשב ולגירה שיצניתא חטין‬
‫'המחהו וגמעו אם חמץ הוא ענוש כרת'‪.‬‬                                      ‫שלא נתמלאו יפה‪.‬‬
    ‫כלומר‪ ,‬המחהו ללחם במשקה וגמעו‪.‬‬                ‫המחהו וגמעו אם חמץ הוא ענוש כרת‬
                                                         ‫יעני המחהו ללחם במשקה וגמעו‬
‫'אין אסור חל על אסור'‪ .‬אין איסור חמץ‬
   ‫חל על איסור טבל‪ ,‬וכן בשאר איסורין‪.‬‬                                                            ‫[לה ע"ב]‬

‫'לחם עוני מי שנאכל באנינות'‪ .‬כלומר‬                ‫אין איסור חל על איסור‪ .‬אין איסור חמץ‬
                                  ‫'אוני'‪.‬‬            ‫חל על איסור טבל וכן בשאר איסורין‪.‬‬

‫'לחם שעונין עליו דברים' שאומרין עליו‬                                                              ‫[לו ע"א]‬
                                  ‫הגדה‪.‬‬
                                                      ‫לחם עוני מי שנאכל באנינות אי אוני‬
‫'והתניא אין לשין את העיסה ביין ושמן‬
‫ודבש'‪ .‬ונוסח ברייתא זו הוא 'אין לשין‬              ‫לחם שעונין עליו דברים שאומרין עליו‬
‫את העיסה ביין ושמן ודבש ואף על פי‬                                                   ‫הגדה‪.‬‬

                                                  ‫והתניא אין לשין את העיסה ביין שמן‬
                                                  ‫ודבש ונט'אם הדה אלבריתא אין לשין את‬
                                                  ‫העיסה ביין ושמן ודבש ואף על פי שאין‬

                                                                     ‫‪ 	78‬נראה שהאות ו' מיותרת‪.‬‬
                                                                            ‫‪ 4 	79‬ע"א בכתב היד‪.‬‬

‫‪ 	80‬עירובין כב ע"א‪ .‬תשובה בעלת תוכן דומה נמצאת בתשובות הגאונים הרכבי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)37‬עמ' ‪,179‬‬
                                                               ‫ומיוחסת לרב שרירא ורב האיי‪.‬‬

                                                            ‫‪ 8	1‬פירוש זה מיוחס ב'ערוך' לרב צמח‪.‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39