Page 38 - גנזי קדם יא
P. 38

‫‪ 36‬נברגרירג ןד‬

‫אותה בדופוס‪ ,‬פעמים שעושין אותה‬            ‫אותה בדופוס פעמים שעושין אותה‬
‫רקיקין פעמים שעושין אותה גלוסקאות‪99.‬‬      ‫רקיקין פעמים שעושין אותה גלוסקאות‪.‬‬
‫אחרים אומרים‪[ :‬פת ש]עושין אותה צורת‬       ‫לגירה [פת ש]עושין אותה צורת יונים‬
‫יונים וצורת דגים ונקראת אותה פת סיני‬      ‫וצורת דגים ונקראת אותה פת סיני ד[ע]‬
 ‫ד[ע]בדין לה לעצרת‪ .‬ודופוס הוא תבנית‪.‬‬
‫'ויקבענה כיון'‪ .‬תרגום של 'נכון הדבר'‪100,‬‬       ‫בדין לה לעצרת ודופוס הו אלקאלב‪.‬‬
‫כלומר בצורה הנכונה והישרה שאותה‬           ‫ויקבענה כיון הו תרג' נכון הדבר אי עלי‬

                             ‫הוא רוצה‪.‬‬             ‫אל צחה ואלחקיקיה אלדי יריד‪.‬‬
‫'תנן התם הסופגנין והדבשנין'‪ .‬במשנת‬
‫חלה פרק ראשון‪ .‬רב סעדיה‪ :‬סיפגנין‬          ‫תנן התם הסופגנין והדבשנין פי משנת‬
‫– זלאביה‪ .‬הדבשנין – זלאביה בדבש‪.‬‬          ‫חלה פרק ראשון‪ .‬רב סעדיה סיפגנין‬
‫והאסקריטין – קטאיף‪ 102.‬אחרים‬              ‫זלאביה הדבשנין זלאביה בעסל‪.‬‬
‫אומרים‪ :‬סיפגנין – מין לחם של קטא[יף]‪.‬‬     ‫והאסקריטין קטאיף גירה סיפגנין גנס‬
‫האסקריטין – זלאביה‪ ,‬תרגום של‬              ‫כבז אל קטא[יף] האסקריטין זלאביה תרג'‬
‫כצפיחית‪ 103.‬ותרגום של ורקיקי מצות‬         ‫בצפיחית ותרג' ורקיקי מצות משוחים‬
‫משוחים בשמן הוא 'איספוגין פטירין'‪.‬‬        ‫בשמן איספוגין פטירין ועסי אן הדא‬
‫וייתכן שמילה זו גזורה מהייבוש‪ ,‬וכאשר‬      ‫אללפט' מקתטע מן אלתנשיף פלמא‬
‫השמן שקע ברקיק זה הוא נקרא בשם‬            ‫גאץ אלדהן פי הדא אלרקאק סמי בהדא‬
‫זה‪ .‬וממנו בא 'ספוג' הידוע כמקבץ המים‪.‬‬     ‫אלאסם ומנהא {ערפת} ספוג אלמערופה‬
‫וכלל העניין מורה שהוא עיסה שמוסיפים‬       ‫בקאבצ'ה אלמא וגמלה אלאמר ידול אנהא‬
‫אליה שמן ודבש וכמה תבלינים‪ .‬הלא‬           ‫עגין ינצ'אף אליהא אלדהן ואלעסל ובעץ'‬
‫אתה רואה את סברת ר' שמעון בן לקיש‬         ‫אפאוי וקד תרי אעתקאד ר' שמ' בן לקיש‬
‫שזה מעשה אילפס ומשום הכי פטורין מן‬        ‫אנהא מעשה אילעס‪ 101‬ומשום הכי פטורין‬
‫החלה‪ ,‬מכיוון שלדעתו לא חייב אלא מה‬        ‫מן החלה אד ליס ענדה חייב אלא אל‬

                         ‫שנעשה בתנור‪.‬‬                          ‫מסתעמל באלתנור‬

                        ‫‪ 	99‬פירוש זה מופיע בשם רב עמרם גם בשערי שמחה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' צז‪.‬‬
                         ‫‪ 1	 00‬תרגום אונקלוס למילה 'נכון' בצירוף 'נכון הדבר' בדברים יג‪ ,‬טו הוא 'כיון'‪.‬‬

                                                                                ‫‪ 	101‬צ"ל‪' :‬אילפס'‪.‬‬
‫‪ 1	 02‬מקורם של פירושים אלה הוא כנראה בפירוש רס"ג למשנה‪ .‬עיין‪ :‬ש"א ורטהיימר‪' ,‬פירוש רב סעדיה‬
‫גאון על מסכת ברכות'‪ ,‬ירושלים תרפ"ז; נ' אלוני‪' ,‬ממילון המשנה לרב סעדיה גאון'‪ ,‬לשוננו‪ ,‬יח (תשי"ב–‬
‫תשי"ג)‪ ,‬עמ' ‪ ;178–167‬כב (תשי"ח)‪ ,‬עמ' ‪ .172–147‬על ייחוס הפירוש לרס"ג קמו עוררים (עיין‪ :‬ש'‬
‫אברמסון‪ ,‬עניינות בספרות הגאונים‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ,)62–60‬אך לאחרונה העלה עוזי פוקס‬
‫מחדש סוגיה זו וטענתו‪ ,‬שהוצגה בהרצאה שנשא ביד יצחק בן־צבי בשנת תשע"ב ובקונגרס העולמי‬
‫השישה עשר למדעי היהדות בשנת תשע"ג‪ ,‬היא שרס"ג כתב פירוש לכל המשנה וייחוס הקטעים‬

           ‫שפורסמו אמין‪ ,‬וכן שקטעים נוספים של פירוש זה נמצאים בידיו והוא מתכוון לפרסמם‪.‬‬
                                                      ‫‪ 1	 03‬כך באונקלוס לשמות טז‪ ,‬לא‪' :‬אסקריטון'‪.‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43