Page 40 - גנזי קדם יא
P. 40

‫‪ 38‬נברגרירג ןד‬

‫זה נחשב אפוי‪ ,‬ולר' יהודה לא נקרא לחם‬     ‫כבזא וענד ר' יהודה לא יתסמא ְב ֵלחם‬
            ‫אלא האפוי מתחילתו בתנור‪.‬‬        ‫אלא אלמכבוז מן אוליתה פי אלתנור‪.‬‬

‫'הדביק פת מבפנים'‪ 106,‬כלומר בתוך‬         ‫הדביק פת מבפנים יעני אן דאכל אלתנור‬
            ‫התנור‪' ,‬והרתיח חוצה לו'‪107.‬‬                         ‫והרתיח חוצה לו‪.‬‬

‫'אמר אביי‪ 108‬עיסה שלמעשר שני לדברי‬       ‫אמ' אביי עיסה שלמעשר שני לדברי ר'‬
‫ר' מאיר פטורה מן החלה לדברי חכמים‬        ‫מאיר פטורה מן החלה לדברי חכמ' חייבת‬
‫חייבת בחלה'‪ .‬ר' מאיר סובר שמעשר‬          ‫בחלה ר' מאיר יעתקד אן מעשר שני ממון‬
‫שני ממון גבוה‪ ,‬ור' יהודה חולק עליו‬       ‫גבוה ור' יהודה יכאלפה ויעתקד אנה ממון‬
‫וסובר שהוא ממון הדיוט‪ .‬מחלוקתם‬           ‫הדיוט ותגד אכתלאפהמא פי קידושין‬
‫נמצאת בקידושין בפרק 'האיש מקדש בו‬        ‫בפרק האיש מקדש בו ובשלוחו המקדש‬
‫ובשלוחו'‪' :‬המקדש בחלקו מקד ֵשי קדשים‬     ‫בחלקו מקד ֵשי קדשים ומקדשים קלין‬
‫ומקדשים קלין אינה מקודשת במעשר‬           ‫אינה מקודשת במעשר שני בין שוגג בין‬
‫שני בין שוגג בין מזיד לא קידש דברי ר'‬    ‫מזיד לא קידש דברי ר' מאיר ר' יהודה או'‬
‫מאיר ר' יהודה אומר במזיד קידש בשוגג‬      ‫במזיד קידש בשוגג לא קידש ועלי הדא‬
‫לא קידש'‪ 109.‬ובאותו עיקרון נוהג מאמר‬
                                                   ‫אלאצל חמל הדא אלקול הנא‪.‬‬
                                ‫זה כאן‪.‬‬
‫'שאני עיסה דאמר עריסותיכם תרי‬            ‫שאני עיסה דאמ' עריסותיכם‪ 110‬תרי זימני‬
‫זימני אבל הנך לכם לאפוקי שאול וגזול‬      ‫אבל הנך לכם לאפוקי שאול וגזול הוא‬
‫הוא דאתא לחם לחם נמי לא יליף לגופיה‬      ‫דאתא לחם לחם נמי לא יליף לגופיה‬
‫הוא דאתא'‪' 111.‬או דלמא הואיל ואילו‬       ‫הוא דאתא או דלמא הואיל ואילו לא‬
‫לא קרא עליה שם'‪ .‬הנוסח המדויק כאן‬        ‫קרא עליה שם‪ :‬אללגה אלמחררה הנא‬
‫הוא 'כיון והואיל מיטמ[את] מיקמי דניקרי‬   ‫כיון והואיל מיטמ[את] מיקמי דניקרי‬
‫עליה ש[ם ח]לה הוה נפיק בה השתא נמי‬       ‫עליה ש[ם ח]לה הוה נפיק בה השתא נמי‬

                              ‫נפיק בה'‪.‬‬                                 ‫נפיק בה‪.‬‬
‫'דתנן [ה]לקוח בכסף מעש[ר שני שנטמא‬       ‫דתנן [ה]לקוח בכסף מע[שר שני שנטמא‬
‫וכו']‪ .‬מקורה בפרק שלישי של מעשר‬          ‫ו]כו' אצלה [פי] פרק שלישי מן [מע]שר‬
‫שני‪ .‬יר[ושלמי ואיזהו מקו]מן תני מעשר‬     ‫שני‪ .‬יר[ושלמי ואיזהו מקו]מן תני מעשר‬

                           ‫שני[טמא]‪112.‬‬                                ‫שני[טמא]‬

                                                                              ‫‪ 1	 06‬פסחים לז ע"ב‪.‬‬
                                                                                 ‫‪ 	107‬פסחים שם‪.‬‬

                               ‫‪ 	108‬הגרסה בדפוס ובכתבי היד היא 'רב אסי'‪ ,‬ונראה כאן כשיבוש גרפי‪.‬‬
                                                                         ‫‪ 	109‬משנה‪ ,‬קידושין ב‪ ,‬ח‪.‬‬
                                                                            ‫‪ 6 1	10‬ע"א בכתב היד‪.‬‬

‫‪ 1	11‬פסחים לח ע"א‪ .‬מן המילה 'אבל' לא נמצא בדפוסים וברוב כתבי היד‪ ,‬אך גרסה כזאת נמצאת בכ"י‬
                                                     ‫‪ ,T-S F2(2).58‬והייתה גם לפני רבנו חננאל‪.‬‬

‫‪ 1	12‬מחמת הקרע קשה להבין מה הכוונה‪ ,‬אך ייתכן שהוא מעיר על כך שבמקבילות בירושלמי (ב‪ ,‬ד) ובפרק‬
    ‫'איזהו מקומן' בזבחים (מט ע"א) הנוסח הוא 'הלקוח בכסף מעשר' ולא 'הלקוח בכסף מעשר שני'‪.‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45