Page 41 - גנזי קדם יא
P. 41

‫אעיצמ אבבו םיחספ תותכסמל תאיג ןבא קחצי 'ר לש ושוריפ ‪39‬‬

‫'[‪ ]...‬הואיל ל[א אמרינן'‪ .‬הו]איל ואילו‬     ‫[‪ ]...‬הואיל ל[א אמרינן הו]איל ואילו לאו‬
‫לאו לקוח ה[וי והואיל ולא קרא עליה] שם‬      ‫לקוח ה[וי והואיל ולא קרא עליה] שם דלאו‬

                             ‫דלאו חלה‪.‬‬                                   ‫חלה היא‪.‬‬
‫'מסתברא שם [מעשר חד הוא]'‪ .‬שם‬              ‫מסתברא שם [מעשר חד הוא] אסם‬
‫המעש[ר ודינ]יו ומנהגיו שווים‪ ,‬ודין‬         ‫אלמעש[ר וחכמ]הם וסנתהם סוא וחכם‬
‫הל[קוח בכ]סף מעשר שני כדין [מעשר‬           ‫אל ל[קוח בכ]סף מעשר שני כחכם‬
‫ש]ני [‪ ]...‬בעצמו‪' .‬מאי ביניהו איכ[א‬        ‫א[למעשר ש]ני [‪ ]...‬בעינה מאי ביניהו‬
‫בי]ניהו שלא נשחט עליהן ה[זבח לרבה‬          ‫איכ[א בי]ניהו שלא נשחט עליהן ה[זבח‬
‫דאמר יצתה זו] ש[אינה] משתמרת לשם‬           ‫לרבה דאמ' יצתה זו] ש[אינה] משתמרת‬
‫מצה אלא לשם זבח [ הרי לא] נשח[ט]‬           ‫לשם מצה אלא לשם זבח א[ הרי לא]‬
‫עליהן [הזבח ו]משתמרת לשם מצה‬               ‫נשח[ט] עליהן [הזבח ו]משתמרת לשם‬
‫[לרב יוסף דא]מר יצתה זו שאינה נאכלת‬        ‫מצה [לרב יוסף דא]מ' יצתה זו שאינה‬
‫לשבעה אלא ליום וליל[ה אם לא] נשחט‬          ‫נאכלת לשבעה אלא ליום וליל[ה אם‬
‫הזבח נאכלת לשבעה'‪' 113.‬התודה נאכלת‬         ‫לא] נשחט הזבח נאכלת לשבעה‪ .‬התודה‬
‫ל[ ]ה שנ' ביום זבחכם יאכל וממחרת וכן‬       ‫נאכלת לי[ ]ה שנ' ביום זבחכם יאכל‬

                 ‫הלחם ה[ ולר' ע]קיבא‬            ‫וממחרת וכן הלחם ה[ ולר' ע]קיבא‬

‫'תיפוק ליה דהויא ליה מצה עשירה'‪114.‬‬                                                       ‫[לח ע"ב]‬
‫רומז [‪ ]...‬ורקיקי מצות משוחים בשמן‪.‬‬
                                           ‫תיפוק לי דהויא לה מצה עשירה יומי‬
                              ‫ותירץ [‪]...‬‬  ‫אל[ ‪] ...‬ה ורקיקי מצות משוחים בשמן‬
       ‫'רביעית ומתחלק לכמה חלו[ת'‪.]...‬‬
‫'ברית הן הן ה[דברים] שנאמרו לו למ[שה‬                                   ‫ואנפצל[‪] ...‬‬
‫בסיני]'‪ .‬אמר האיי שב[ועה נשבע לו‬                ‫רביעית ומתחלק לכמה חלו[ת‪] ...‬‬
‫בברית] שהן דברים שנאמרו לו למשה‬            ‫ברית הן הן ה[דברים] שנאמרו לו למ[שה‬
‫בסיני‪ .‬וכלשון [הראשון] ר' אל[יע]זר הוא‬     ‫בסיני] קאל האיי שב[ועה נשבע לו בברית]‬
‫שנשבע‪ ,‬וללישנא בתרא ר' יהושע [הוא]‬         ‫שהן דברים שנאמרו לו למשה בסיני‬
‫שאמר לו לר' אלעאי כך אמרו וגם הוא‬          ‫וכלשון [הראשון] ר' אל[יע]זר הוא שנשבע‬
‫נשבע לו ברית הן הן הדברים שנאמרו לו‪,‬‬       ‫וללישנא בתרא ר' יהושע [הוא] שאמ' לו‬
‫וכך גם אמרו כל האחרונים שר' אלעזר‬          ‫לר' אלעאי כך אמרו וגם הוא נשבע לו‬
‫הוא זה שנשבע בהתחלה ור' יהושע‬              ‫ברית הן הן הדברים שנאמרו ובה קאל‬
‫בסוף‪ .‬ויש אנשים שסברו שר' אילעאי‬           ‫סאיר אלמתאכרין אן ר' אלעזר הו אלדי‬
‫לאחר שהציג לפני ר' אליעזר את דברי ר'‬       ‫אקסם פי‪ 115‬אל אול ור' יהושע פי אלאכר‬
                                           ‫[ו]קום אעתקדוא אן ר' אילעאי למא‬
                                           ‫אגרי בין ידי ר' אליעזר כלאם ר' יהושע‬

‫‪ 1	13‬משפט זה אינו נמצא בדפוסים וברוב כתבי היד‪ ,‬אך נראה שריצ"ג גרס אותו‪ .‬ואכן‪ ,‬גרסה מעין זו נמצאת‬
                                                       ‫בכ"י תימני‪.New-York JTS Rab. 1623/2 ,‬‬
                                                                             ‫‪ 	114‬פסחים לח ע"ב‪.‬‬
                                                                            ‫‪ 6 	115‬ע"ב בכתב היד‪.‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46