Page 37 - גנזי קדם יא
P. 37
אעיצמ אבבו םיחספ תותכסמל תאיג ןבא קחצי 'ר לש ושוריפ 35
'פרט לחלוט ואשישה' .אמר רב האיי פרט לחלוט ואשישה קאל רב האיי האי
'האי ָחלוט לאו חלוט הוא ,אלא ֲחלוט ָחלוט לאו חלוט הוא אלא ֲחלוט לחוד
לחוד ו ָחלוט לחודְ .חלוט לחם העשוי ו ָחלוט לחוד ְחלוט לחם העשוי במסרית
במסרית בשמן כדתנן התם הספגנין בשמן כדתנן התם הספגנין והדובשנין
והדובשנין והאסקריטין וחלות המסרית והאסקריטין וחלות המסרית פטורין מן
פטורין מן החלה ואמרינן עלה מאי החלה ואמרי' עלה מאי חלות המסרית
חלות המסרית אמר ר' יהושע בן לוי אמ' ר' יהושע בן לוי חלוט שלבעלי בתים
חלוט שלבעלי בתים' .והמסקנה ,שחלוט פחצל עלי הדא חלוט שלבעלי בתים הוא
שלבעלי בתים הוא זה הנזכר כאן. אלמדכור הנא
'פרט לחלוט' .והוא חלות המסרית. פרט לחלוט והי חלות המסרית ומסרית
ומסרית הוא תרגום של מחבת ,והוא תרגום מחבת .והו רגיף יקלי באלזית פי
פת מטוגנת בשמן בסיר .ו ָחלוט שחלטו אלטנגיר ו ָחלוט שחלטו ברותחין מקמץ
ברותחין ,בקמץ ,והם המים הרותחים על
והו אלמא אלמג'לי עלי מא נשרח.
פי מה שנפרש.
'ואשישה' .סוג של לחם אומנותי ,והיה ואשישה מא דכלתה אלצנעה מן
מצוייר .והוא 'לישאנא דחשיבותא'96. צנוף אלכבז וכאן מצורא והו לישאנא
דבר מעולה. דחשיבותא אלשי אלפאצ'ל
'פת ְע ֵמלה' .לזקניםֶ :שלשה הרבה ויגע [לז ע"א]
בה' .פת עמלה' ,שלשין אותה הרבה
ובלשון ישמעאל 'מעלכה' ,והוא אצלנו פת ְע ֵמלה ללשיוך ֶשלשה הרבה ויגע בה
מעניין היגיעה ,כלומר שממהרים בלישתה פת עמלה שלשין אותה הרבה ובל' ישמ'
ומזדרזים ומתאמצים בדיוקה .ועולה מעלכה והו ענדנא מן מעני אלכד אי
שלחם הפנים הייתה פת עמילה ובתנור יסרעוא פיעגנהא ויגרוא 97ויגהרוא פי
אלתבתת מנהא פדל אן לחם הפנים הי[ת]
שלמתכת ובעצים יבישין. ה פת עמילה ובתנור שלמתכת ובעיצים
'בייחוד' .בנפרד .ויש אומרים שם מקום.
'פת הדראה' .ר' חננאל :פת סובין שאוכל יבישין
בייחוד עלי אנפראד וקיל אסם מוצ'ע.
העני 98,וכך אמרו אחרים. פת הדראה ר' חננאל פת סובין שאוכל
'סריקין המצויירין' .רב נחשון :ככרות
שנעשות צורות בדופוס .רב עמרם: העני ובה קאל גירה.
סריקין ,מביאין עיסה ולשין אותה בשמן סריקין המצויירין רב נחשון ככרות
או בפלפלין או בשאר מיני תבלין ועושין שנעשות צורות בדופוס רב עמרם סריקין
מביאין עיסה ולשין אותה בשמן או
בפלפלין או בשאר מיני תבלין ועושין
96פסחים לו ע"ב.
5 9 7ע"א בכתב היד.
9 8פירוש זה אינו נמצא בפירוש רבנו חננאל שלפנינו.
