Page 77 - חיי יוסף

‫חיי יוסף • ‪22-17‬‬

‫ד‪ .‬ויכוחים עם מרדנים‬

‫(‪ )17‬שם מצאתי כבר התחלות של מעשי מרידה‪ ,‬ושרבים מתלהבים מן הרעיון של‬
‫מרד ברומאים‪ .‬ניסיתי אפוא להרגיע את המסיתים ושידלתי אותם לחזור בהם‪,‬‬
‫בשוותי לנגד עיניהם את מי שהם יילחמו בהם‪ 35,‬ושהם נופלים מן הרומאים לא‬
‫רק בניסיון צבאי אלא גם במזל‪ )18( 36,‬ושאין להביא – באופן חפוז‪ 37‬ולגמרי ללא‬
‫חשיבה‪ – 38‬על עיר האבות‪ ,‬על הוריהם‪ ,‬ועליהם עצמם את הסכנה של הדברים‬
‫הרעים ביותר‪ )19( .‬דברים אלה אמרתי‪ ,‬והייתי מצוי בתחינה ממושכת בנסותי‬
‫להניאם‪ ,‬שכן ראיתי מראש שסוף המלחמה הזאת יהיה רע ביותר בשבילנו‪ .‬אך‬

‫לא שכנעתי אותם‪ ,‬שהרי השיגעון של חסרי החשיבה גבר מאוד‪.‬‬

‫ה‪ .‬פחד מפני המרדנים‬

‫(‪ )20‬מתוך פחד פן ב ָאמרי דברים אלה ללא הפסקה אקלע לשנאה ולחשדנות‬
‫שאני מצדד באויבים ואסתכן בכך ש ֶאתפס בידי אלה ואחוסל‪ ,‬נסוגותי – מכיוון‬
‫שהאנטוניה (שהייתה מבצר) כבר הייתה בידיהם‪ – 39‬אל החלק הפנימי של המקדש‪40.‬‬
‫(‪ )21‬אחרי חיסול מנחם וראשי כנופיית הליסטים‪ 41‬יצאתי מן המקדש ושוב שהיתי‬
‫אצל הכוהנים הגדולים וראשוני הפרושים‪ )22( 42.‬פחד ניכר אחז בנו בראותנו‬
‫את העם‪ 43‬חמוש‪ ,‬והיינו במבוכה (כי לא ידענו) מה לעשות‪ ,‬כי היינו חסרי אונים‬

‫‪ 4 0‬למינוח שנוקט יוספוס לחצרות בית המקדש ראו‪:‬‬ ‫‪ 3 5‬דברי יוספוס המסוכמים כאן מזכירים את הנאום‬
‫שליט‪ ,‬הורדוס המלך‪ ,‬עמ' ‪.204–201‬‬ ‫שנשא – לדברי יוספוס – אגריפס השני בשלב זה‪.‬‬

‫‪ 4 1‬על הריגת מנחם מנהיג הסיקאריים באלול ‪ 66‬בידי‬ ‫ראו‪ :‬מלחמת היהודים ב‪.387–358 ,‬‬
‫שרידי אנשי אלעזר בן חנניה ראו‪ :‬מלחמת היהודים‬ ‫‪ 3 6‬הרעיון‪ ,‬שה"מזל" (‪ )τύχη‬עומד לצד רומא – דבר‬
‫ב‪ .448–443 ,‬יש לציין שיוספוס מניח שקוראיו‬ ‫המשקף ודאי את רצון האלוהים – הוא בין‬
‫היסודות של מלחמת היהודים‪ .‬ראו במיוחד‪ :‬ב‪360 ,‬‬
‫יודעים מיהו מנחם‪ .‬ראו על יד הערה ‪ 29‬למבוא‪.‬‬ ‫(נאום של אגריפס השני); ג‪( 354 ,‬תפילת יוספוס‬
‫‪ 4 2‬כמו במלחמת היהודים ב‪ ,411 ,‬יוספוס מציג את‬ ‫לפני כניעתו ביודפת); ה‪( 367 ,‬נאומו לפני חומות‬
‫שתי הקבוצות האלה (יחד עם "הגדולים") כנציגים‬ ‫ירושלים)‪ .‬וראו‪ :‬לינדנר‪ ,‬השקפה היסטורית‪ ,‬עמ'‬
‫הלגיטימיים של היהדות והם מתנגדים למרד‪ .‬לנוהג‬
‫של יוספוס‪ ,‬ושל מחברי הברית החדשה‪ ,‬ואף של‬ ‫‪ ;48–42‬שליט‪ ,‬יוסף והשקפותיו‪ ,‬עמ' ‪.302–298‬‬
‫חכמים להשתמש במונח "כוהנים גדולים" ברבים‬ ‫‪ 37‬כמתאים לצעירים (השוו להערה ‪ ,)26‬כפי שעולה‬
‫כדי לציין את בני המשפחות שמהן נבחרו הכוהנים‬
‫הגדולים‪ ,‬נוהג שהתפתח בעקבות חילופי הגברי‬ ‫מסוף סע' ‪.170‬‬
‫התדירים מאז ימי הורדוס‪ ,‬ראו‪ :‬שטרן‪ ,‬המאה‬ ‫‪ 38‬כאן‪ ,‬כמו בסעיף הבא ("של חסרי החשיבה") נוקט‬
‫יוספוס גישה שכלתנית‪ ,‬ולפיה רק חוסר חשיבה‬
‫הראשונה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.603–600‬‬
‫‪ 43‬יוספוס משתמש במונח זה (‪ )δῆμος‬במובן כללי‬ ‫עשוי להביא לידי מרד הרסני‪.‬‬
‫ולא טכני; ראו‪ :‬צ'ריקובר‪ ,‬היהודים‪ ,‬עמ' ‪.205–204‬‬ ‫‪ 39‬נראה שכוונת יוספוס לתרץ מדוע לא חיפש מקלט‬
‫אצל חיל־המצב הרומי‪ .‬לכיבוש האנטוניה (המבצר‬
‫השוו להלן‪ ,‬הערה ‪.107‬‬ ‫שהשקיף על המקדש) בידי המורדים באמצע אב‬

‫‪ 66‬ראו‪ :‬מלחמת היהודים ב‪.430 ,‬‬

‫‪68‬‬