Page 25 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 25
מבוא | 23
עצמו מסביר שגזר אותו מלשון 'על רצפת בהט ושש' (אס' א ו) (שער שביעי נ ,2א
ע"ב) .מצד אחד אומנם הגאון אמנם נשען על לשונות המקרא ,אבל מצד אחר הוא
פועל באופן יצירתי ביותר באוצר המילים המקראי .הטהרנות ,שקנתה לה שביתה
בשירת ספרד הקלסית ,רחוקה ממנו ביותר .הוא אומנם עומד בראש המגמה החדשה
הרואה במקרא מופת של כתיבה ספרותית ,והולך בזאת בעקבות הספרות הערבית,
אשר העלתה על נס את הסיסמה 'אעג'אב אלקראן' .עם זאת ,אין הוא משתעבד לדרך
החדשה שעבוד גמור .מבחינתו השימוש ,שעשה לאחר מכן שלמה אבן גבירול ,כאשר
רצה לתאר נערה יפהפייה ,ואמר 'שהיא ְמׁשֹו ֶה ֶמת כולה ְמיּוּׁ ָשפָה' לא ייחשב בשום אופן
'ראש הטעות הגסה' ,כפי שסבור היה ר' משה אבן עזרא43.
כמו קודמיו הפייטנים גם הוא אינו מוותר על הצורות הסגוליות ,אף אם אינן
מתועדות במקרא ,ומקצתן הוא יוצרם על ידי השמטת סיומת הנקבה משמות מתועדים.
את צורת 'לַעַן' הגאון מסביר במפורש :וגזרתי 'לען' מן לענה כמו שרגיל ,שצורת נקבה
תהפוך לצורת זכר (שער שביעי נ ,2א ע"ב) ' ,נֶׁשֶם' (מן 'נְׁשָ ָמה') בא אצלו במבנה
תחבירי מקביל אל 'נֶפֶׁש' (שער ראשון ק ,6א ע"א) ,את ' ֶעלֶט' הוא מסביר כגזור מן
'ועלטה' (בר' טו יז) (שער שביעי נ ,1א ע"א)ּ .גֶ ִוי (שער שביעי מ ,א ע"א)ֵ ,הגֶא (שער
שני ק ,6א ע"ב)ֶ ,מׁ ֶשק (שער שביעי מ ,א ע"ב) ,נֵזֶל (שער שביעי ג א ע"א)ַ ,ס ַחב (שער
שביעי מ ,א ע"ב)ּ ,פֶלֶד (שער שביעי מ ,א ע"א)ֶ ׂ ,שגֶב (שער שישי ק ,6ב ע"א)ֵ ּ ,ת ַמּה
(שער שביעי ג ,א ע"ב) .לעומת זאת ,יש שהגאון מעדיף דווקא צורות מורחבות ,את
הצורות השמניות של הנקבה .כך ׁשַ ְח ָקה (שער שביעי מ ,א ע"א) ו'צּו ָפה' ,שהגאון
עצמו מפרש :כמו 'צוף ודבש' (מש' טז כד) (שער שביעי ק ,4א ע"ב) .וכך הבחירה
שלו ב'בּוזָה' ,שהיא יחידאית במקרא (נח' ג לו) ,במקום 'ּבּוז' הרגילה .וכן צורות נקבה
נוספות אשר אינן מתועדות במקראֶ :אל ֲא ָבדֹונָה ֵתֵרד ּגַם יָרֹוד (שער שביעי מ ,א ע"ב)44.
כך גם בצורות המוארכות של המקור לְגָ ְב ָהה (שער ששי ק ,6ב ע"ב) ,לְ ָחנְ ָטה (שער
שביעי מ ,א ע"ב) ולְ ָמכְָרה (שער שביעי ג ,א ע"ב).
הגאון עדיין בונה את ניתוחי השורשים שלו על שתי אותיות שורש ,והדבר בא לידי
ביטוי בעיקר בשורשים העלולים .כך הגאון גוזר מן 'לשונם בצמא נשתה' (יש' מא יז)
במשמעות של "יובש" את השורש ש"ת ,ויוצר בבניין נפעל את 'יִּׁשָ ֵתת' (שער ששי
ק ,6ב ע"ב) .ובאותה דרך הגאון מפרש בתוך דיון לשוני שלו את 'שֵאת' במשמעות
"רפיון" ,שהוא לפי דעתו על פי 'נשתה גבורתם' (יר' נא ל) (שער שביעי נ ,1א ע"א).
4 3ראה :כתאב אלמחאצ'רה ואלמד'אכרה ,עמ' .209-208
44והשווה עוד :יְסֹודֶת (סעדיה ,האגרון ,עמ' ֶ ,)161ע ְלּ ָג ָתם (שם ,עמ' .)158
