Page 24 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 24
| 22מבוא
ּכְ ֶת ֶבן נֶגֶד ּ ַברּ ,כְגּוׁש ֲע ֵדי ׁשֹו ַהם (שער שביעי מ ,א ע"א) ,כשמילת היחס 'עדי' משמשת
במשמעות "כנגד"" ,לעומת" .בין השאר הגאון משתמש בשם עצם פרטי בהוראת שם
עצם כללי' .גיח' ,אשר לפי דברי הגאון (ק 4ב ע"ב) בהסברו כאן הוא שמו של מדבר
בארץ ישראל משמש אצלו בהוראת "מדבר" סתם38.
כדי להעניק שגב ללשונו הוא נזקק לצורות המפוארות (תפכ'ים) בשימוש של
הכינויים החבורים :נכחהו (שער שביעי מ ,א ע"א) ,בלבבהו (שם ע"ב) ,הניעמו (שער
ששי ל ,א ע"ב) .כן גם הצורות בנו"ן סופית בעתיד :ימאסון (שער שישי ק ,6ב
ע"ב) 39.בין השאר הוא נמשך גם אל צורות סמיכות ארכאיות ,שבהן הנסמך מסומן
ביו"דָ ':הרֹו ְת ִמי ּ ָב ֳמ ֵתי עָב' (שער שביעי מ ,א ע"ב)ַ ' ,החֹו ְק ִקי ַאׁ ְש ָמן לֹוַ ,הּ ַמגְּ ִבי ִהי ׁשֶבֶת'
(שער שביעי מ ,א ע"ב)40.
אין צריך לומר שצורות העתיד המהופך לציון זמן עבר שכיחות בכתיבתו ,השווה
ַוּיַ ַא ְספּו ...וַיְ ַמּלְאּוםַ ...וּיִ ְקְראּו (שער שני ק ,6א ע"ב) .וכך גם עבר מהופך לציון זמן
עתיד ,כמו ְוגָ ְבָרה (שער שישי ש ,ג ע"א) .בין השאר הגאון נזקק לצורות של המקור
המוחלט ,המלוות את הפו ַעל הנטוי ליתר הדגשה :בוז יבוז (שער שביעי מ ,א ע"ב),
היה הייתה (שער שביעי מ ,א ע"א) ,בעור בערה (שער ששי ש ,ג ע"א) ,ערוך יערוך
(שער ראשון ק ,6א ע"א) ,שאול שאלתיך (שער ששי ק ,6ב ע"ב) 41.על פי מגמה זו,
הוא אף נמנע במופגן ממילים מלשון חכמים .הקפדתו בעניין זה הגיעה לידי כך שהוא
אינו נזקק למילית הזיקה ש־ ,הנמצאת בספרי המקרא ,אומנם המאוחרים ,כי הוא ראה
בה ,בוודאי ,מאפיין של לשון חכמים42.
אחד הקשיים הגדולים בהבנת לשונו של הגאון נובע מן החופשיות הרבה ,שבה
הגאון גוזר צורות פועליות חדשות משמות שאין המקרא גוזר מהם פעלים כלל .כך,
'ּ ְתיֻּׁ ַשׁש'(שער שביעי מ ,א ע"א) מהשם המקראי 'יָׁ ִשיׁש' ,ובאופן דומה 'ּ ִת ְתּ ַב ַהט' ,שהוא
השווה את השימוש ב'סמאוה' בתור שם עצם כללי ל"ישימון" .ראה :בלאו ,מילון בערכו ,המילה 38
היא טרום סעדינית .עיין :גלוסר תהלים סח ח ,אצל בלאו הופקינס ,טקסטים בכתיב פוניטי ,א,
39
העומד לראות אור בהוצאת מכון בן־צבי .והשווה אולי גם' :דארום' ,בלאו ,מילון בערכו. 40
ורגיל ביותר בספר המועדים :יכליון ,ימלאון ,יחסרון ,יגרעון ,ימלאון ואפילו יהיון (ספר המועדים).
השווה :סעדיה ,צחות ,עמ' .506וכן הוא מעיר על 'מלושני בסתר' (תה' קא ה)' :ואליוד פי אלכלמה 4 1
תפכ'ימא מת'ל שוכני בחגוי סלע (עו' א ג) ,ומת'ל חוצבי מרום קברו חקקי בסלע' (יש' כב טז) 4 2
(סעדיה ,תהלים ,עמ' רכב) .והשווה עוד בספר תשובות דונש ,סעיף .110
וכן מצאנו בפרוזה הנשגבה של ספר האגרון' :נעדור נעדר ,שוח ישיחו ,סור לא יסור' (סעדיה,
האגרון ,עמ' .)159
לא כן סרג'אדו ,אשר למרות סגנונו המקראי לא נמנע מלהיזקק למילית ש־ ואף למילים חז"ליות
מעין 'תשמיש'.
